פרסומת

יום ראשון, 19 בדצמבר 2010

אגם פו-יאנג בסין: "משולש ברמודה של המזרח" - חדשות אפוק טיימס מסתרי המדע

אגם פו-יאנג בסין: "משולש ברמודה של המזרח"

למעלה מ-200 כלי שיט טבעו באגם במשך תקופה בת 30 שנה

12/11/2010צוות אפוק טיימס

במהלך 30 השנים שחלפו בין תחילת שנות ה-60 ועד לסוף שנות ה-80, למעלה מ-200 כלי שיט טבעו במי אגם פו-יאנג, וכך הביאו להיעדרותם של כ-1,600 בני אדם. 30 אחרים הצליחו אמנם להינצל מטביעה, אך הם הפכו לחולים בנפשם.

ב-20 באוקטובר, מספר כלי תקשורת מרכזיים בסין דיווחו על מימיו המסוכנים של אגם פו-יאנג, אגם המים המתוקים הגדול ביותר בסין, שקיבל גם את הכינוי "משולש ברמודה של המזרח".

"משולש ברמודה" הזה שוכן בחלקו הצפוני של אגם פו-יאנג שבמחוז דו-צ'אנג, בפרובינציית ג'יאנג-שי שבדרום מזרח סין. בחופו הצפוני של האגם שוכן "מקדש לאו-יה", ולפיכך תושבי האזור מכנים את חלקו של האגם הסמוך למקדש "מי מקדש לאו-יה".

בין הספינות שנעלמו באזור הייתה אחת גדולה במיוחד שמשקלה הגיע ל-2,000 טון. על פי התיעוד, ב-3 באוגוסט 1985, ל-13 ספינות הייתה תאונה במימי מקדש לאו-יה. ומה שמוזר הוא שאיש לא הצליח לאתר את הספינות האלו, ולא משנה אילו ניסיונות נעשו כדי לעשות זאת.

סופות עלולות לצוץ בכל רגע

על פי מגוון דיווחי תקשורת, דייגים מקומיים רבים מתפללים, שורפים קטורת או עורכים טקסים לפני שהם יוצאים למסעם במי האגם.

ג'אנג שיאו-ג'ין בן ה-51 נוהג לדוג במימי מקדש לאו-יה כבר 20 שנה. לדבריו "הסופות עלולות להכות בכל רגע". הוא והדייגים האחרים כבר יודעים לבחון בזהירות כל שינוי קל באגם, ולא משנה מה המרחק שהם מתכננים להפליג. "אני זוכר שיום אחד בחורף 2001, היינו באגם והכול היה בסדר, אבל מזג האוויר השתנה לפתע. המים הפכו פתאום לכל כך זועפים עד שכל הסירות ניסו לעשות את דרכן לעבר החוף". סיפר לתקשורת וואנג פאנג-רן בעל 50 שנות ניסיון בניווט: "קצה אחד של ספינה להובלת חול שקע לפתע, והספינה כולה צללה מטה".

לדבריו של וואנג, על פי רוב מופיעים סימנים לפני שפורצת סופה גדולה, אולם הסערות במי מקדש לאו-יה פוגעות כהרף עין. "הסערה נמשכה פחות מ-20 דקות והכול שב לקדמותו כאילו לא אירע דבר".

ב-16 באפריל 1945, ספינה יפנית טבעה במי מקדש לאו-יה. אף לא אחד מ-20 אנשי הצוות הצליח לשרוד. מאוחר יותר, היפנים שלחו צוות חילוץ תת מימי, שממנו רק אדם אחד הצליח לשוב לפני המים, וכל היתר נעלמו. האדם שהצליח לשרוד היה מפוחד לאחר צאתו מן המים, ונטרפה עליו דעתו זמן קצר לאחר מכן.

מאוחר יותר, משלחת חילוץ פעלה באזור במשך מספר חודשים, אך שום דבר לא נמצא, ומספר צוללנים אמריקנים נעלמו.

לדבריו של האן לי-שיאן, תושב מחוז דו-צ'אנג, בשנת 1977 תושבי האזור הקימו שלושה סכרים ואחד מהם הוקם בסמוך למימי מקדש לאו-יה. באחד הלילות, הסכר שאורכו מעל 600 מ', רוחבו כ-50 מ', וגובהו התנשא כמעט חמישה מטרים מעל לפני המים, שקע מבלי להשמיע קול.

"רוח רעה" מנשבת

לפני זמן מה, הגיע כתב העיתון "יומון ג'יאנג-שי" למי האגם בסמוך למקדש לאו-יה, מלווה במספר מדענים. כשעמד במקדש, הוא הרגיש שהרוח נשבה מדרום לצפון, אך כשהתבונן בפני המים, נראה היה שהרוח דווקא נשבה מצפון לדרום. לדבריו, נראה היה שהרוח נשבה בשני כיוונים מנוגדים.

מעבר לכך, כשהרוח נשבה, נתזי המים על פני האגם לא נעו בקווים ישרים, אלא עם פנייה סיבובית בצורת האות "V". הרוחות המוזרות ותנועת נתזי המים הקשתה על הדייגים לזהות את הכיוונים.

כלי שיט מתהפכים ללא גלים או רוח

אנשים מאמינים שהרוחות המוזרות הן לא מה שגורם למים האלו להיות כה מסוכנים. ג'ין, ראש מקדש לאו-יה סיפר שהשנה, ב-5 במארס, שהיה יום שמשי ונאה, ספינה שמשקלה כ-1,000 טון התהפכה לפתע במים. איש אינו יודע מדוע.

בקרב המקומיים רווחת אגדה שלדעתם מסבירה את מה שקרה. כשאביה המייסד של שושלת יואן (1368-1271) ג'ו יואן-ג'אנג ניהל מלחמה נגד יריבו צ'ן יואו-ליאנג בסמוך לאגם פו-יאנג, ג'ו הפסיד בקרב ונסוג לחופי האגם. לא הייתה שום ספינה במי האגם, אבל צב ענק הופיע ועזר לג'ו לחצות את האגם. לאחר שג'ו הפך לקיסר, הוא הכריז על הצב כגנרל ובנה לזכרו את מקדש לאו-יה בסמוך לאגם. המקומיים מאמינים שרוחו של הצב היא זו שיוצרת את הבעיות לדייגים.

מומחה מקומי סיפר לכלי התקשורת שהתגלה מה גורם למים להיות כל כך מסוכנים: "תמונה שצולמה במצלמת אינפרה-אדום מראה שרטון ענק מתחת למי מקדש לאו-יה. אורכו מעל 2 ק"מ וכיוונו ממזרח למערב. השרטון חוסם את זרימת המים ויוצר מערבולות מתחת לפני האגם. מאוד ייתכן שהמערבולות האלו הטביעו את הספינות", נכתב בכתבה.

מכל מקום, התיאוריה הזו עדיין אינה יכולה להסביר מדוע שרידיהן של הספינות שטבעו מעולם לא נמצאו.



למאמר המלא:
אגם פו-יאנג בסין: "משולש ברמודה של המזרח" - חדשות אפוק טיימס מסתרי המדע

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

המלצות נוספות מאת: outbrain