פרסומת

יום שלישי, 6 ביולי 2010

חכם להיטיב: כריס לנגאן, האדם האינטליגנטי ביותר בעולם � כותבת מוחקת

קטעים נבחרים מהראיון עם האדם החכם ביותר בעולם:


האיש האינטליגנטי ביותר החי כיום בעולם הוא כריסטופר מייקל לנגאן, יליד 1952, ובעל איי.קיו שנע בין 195-210 (תלוי במדידה).
לנגאן, שגדל במונטנה, החל לדבר בגיל חצי שנה ולמד לקרוא לפני גיל ארבע. אך הוא גדל בתנאי עוני וספג מכות מאביו, עד שבגיל 14 זרק את אביו מן הבית. בבית הספר לימד את עצמו מקצועות קלאסיים כמו מתימטיקה ולטינית, אך חווה תסכולים בלימודי האוניברסיטה שלו ולבסוף נשר. עד גיל ארבעים הספיק לעבוד בשלל עבודות מזדמנות, ביניהן כבאי יער, בוקר, פועל בניין ושוער.


"אני מנהל חווה צנועה וחי בבית חווה קטן בן כמאה שנה. אמנם הצלחתי לייצר ולפתח מספר רעיונות שנראים לי ולאחרים כרעיונות חשובים, אבל אני לא נכלל בתפיסה של הצלחה כפי שרוב האנשים המצליחים רואים אותה. לא גדלתי לחיי מותרות, אלא לחיי עוני, ולמרות שעבדתי קשה בחיי ונטלתי סיכונים רציניים, לא זכיתי לא בעושר ולא בעוצמה. עדיין, אני יכול לקרוא לעצמי אדם אוהב חיים ומעריץ של הבריאה, וזה משהו שהאינטליגנציה שלי רק חיזקה.

"איי.קיו אינו חופף לגמרי לאינטליגנציה. איי.קיו הוא מושג מובן לחלוטין, בעוד שאינטליגנציה אינה כזו. נראה שלאדם הממוצע יש הרבה יותר אינטליגנציה מאשר מה שישתקף בציון האיי.קיו שלו, וכמות האינטליגנציה הזו מספיקה כנראה להצלחה ברוב תחומי החיים, לפחות בצירוף תכונות חיוביות אחרות. אפילו בתחומים שבהם איי.קיו גבוה מהממוצע יכול מאוד לעזור, למשל תכנות מחשבים, מדע, רפואה, אקדמיה ומשפט, אנשים בעלי איי.קי נורמלי יכולים להצטיין לא פעם. אותו הדבר לגבי תפקידים שדורשים אינטליגנציה ברמה העליונה ביותר של ההתפלגות האנושית, כמו למשל ראש מדינה או נגיד בנק מרכזי. אפילו כאן, קריטריון האינטליגנציה לרוב – או בדרך כלל – מוחלף בקריטריונים אחרים.

Ted – אתר להרצאות מקוונות � בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב





באתר האינטרנט של כנס TED ניתן למצוא הרצאות של מיטב המרצים בעולם בתחומים נבחרים כגון : מדע, טכנולוגיה, אינטרנט, אמנות, פוליטיקה, איכות סביבה ועוד … 




ההרצאות זמינות לצפייה חופשית, קצרות יחסית, בדרך כלל לא יותר מ-18 דקות.






מה זה TED ?



TED, ראשי תיבות של Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור עיצוב), ארגון ללא מטרות רווח שעניינו המוצהר והבלעדי הוא "רעיונות ששווים הפצה", הכנס נולד ב-1984 כאשר האדריכל והמעצב האמריקאי ריצ'רד סול וורמן הצליח סופסוף להגשים חלום ישן ולכנס בפעם הראשונה כמה מהמוחות הגדולים שעבדו באותה עת על פרויקטים חדשניים.




זהו כנס עולמי, בעל מתכונת קבועה וייחודית, בו מתבקש כל מרצה לשאת את "הרצאת חייו" במשך 18 דקות לכל היותר. בכנס משתתפים מרצים משפיעים, מנהיגי מדינות, חתני פרס נובל ומדענים בעלי שם, ובהם ביל קלינטון, אל גור, ג'יין גודל, ביל גייטס ובונו, ומישראל: יוסי ורדי, משה ספדי, דן אריאלי, שי אגסי, ואיתי טלגם.





נכתב על הכנס: ההרצאות מלהיבות, מעוררות השראה ויוצרות רושם וחוויה ייחודית שלא ניתן למצוא כדוגמתם בכנסים אחרים בעולם.



בינואר השנה, אירחה ישראל את הכנס. אחת ממטרותיו של הכנס בישראל, היה לחשוף את הישגי המדע והתרבות בישראל לקהל בינלאומי רחב ככל האפשר. כל ההרצאות מצולמות בוידאו, כשהטובות ביותר, מועלות לאתר של TED העולמית.




344 הרצאות תורגמו לעברית על ידי מתנדבים, גם אתם יכולים להציע את עצמכם.






כמה מן ההרצאות בעברית:









דניאל כהנמן: החידה של חוויה לעומת זכרון




לכנס יש בלוג אליו ניתן להרשם ולקבל עידכונים.








TheMarker - לא צריך להוציא אלפי שקלים על מלון - 8 אתרי קמפינג מומלצים - צרכנות


חניוני הלילה פזורים ברחבי המדינה - החל ביהודיה שבגולן, דרך חופי הכנרת ואזור הנחלים שבאצבע הגליל והכרמל, וכלה בנגב. חלק מהחניונים מופעלים ומתוחזקים על ידי רשות הטבע והגנים, אחרים על ידי קק"ל ויש אפילו כמה חניונים פרטיים.
הרשות מציעה כיום חניוני לילה ברמות שונות - מהפשוט ביותר שכולל רק משטח להקמת אוהל, ועד לאתרים המציעים גם מקלחות, מטבחי שדה, מזרנים ואמצעי עזר לבישול. "כשיש שירותים ומקלחת, אין בעיה להגיע גם עם תינוקות, עליהם אנחנו לא גובים כסף", טוען אשד. "יש לנו חניונים פשוטים שהשהייה בהם היא ללא תשלום, ויש כאלה שמציעים שירותים שונים, והמחיר בהם הוא 20-50 שקל לאדם".
פרט לחניונים של רשות הטבע והגנים, פועלים גם אתרי קמפינג מוסדרים של קק"ל. בשנים האחרונות פתחה קק"ל את היערות גם בלילות, והקימה בשטחיה חניוני לילה. חניונים אלה מאורגנים לקליטת קהל בכל ימות השנה וללא תשלום.
לדברי עוזי ברזילי, ראש חטיבת קהל וקהילה בקק"ל, ציוד המחנאות כיום נגיש, קל לנשיאה ופשוט להרכבה - מה שמאפשר לשהות בשטח בנוחות. "במחיר של לילה בצימר אפשר לארגן ערכת קמפינג שתשמש לכמה סופי שבוע רגועים וחווייתיים תחת יריעה של כוכבים, על גדות נחלים או בקרחת יער".
כדי שתוכלו לבחור בין מגוון האתרים, בחר צוות המומחים של אתר מפה (mapa.co.il) את שמונת אתרי הקמפינג הטובים בישראל. המשתנים שנבדקו הם מיקום (נקודות נוף מעניינות וקרבה למסלולי טיול), אטרקציות (פעילויות למשפחות ולילדים), תשתיות (כמו שירותים ומקלחות, מדשאות ושולחנות פיקניק), ניקיון - וכמובן מחיר.
לכתבה המלאה ולאתרים המומלצים:

למה צריך שיני חלב? | שאילתא

...

בשלב הראשון של ההתפתחות, מגיל כמה חודשים עד תחילת גיל העשרה, הלסתות, שתומכות בשיניים, אינן סופיות בגודלן ובצורתן. הלסתות ממשיכות לגדול ולהשתנות כחלק מההתפחות הטבעית של הגולגולת בפרט והגוף האנושי בכלל. המעבר שלנו בתור תינוקות לאוכל מוצק מתאפשר בזכות שיני החלב. שיניים אלה הן חסרות שורשים, מה שנותן להן יתרון כפול בשלב זה של חיינו: הן גם מסוגלות לשנות את מיקומן בהתאם לשינוי במבנה הלסת מבלי לאבד מתפקודן (כלומר, טחינה, ריסוק וחיתוך מזון), והן גם לא נורא טריטוריאליות – כלומר, נושרות בקלות ומפנות את מקומן לשיניים הקבועות שצומחות מתוך הלסת ודוחפות אותן החוצה.

...

כבר היום ישנם מדענים וחברות תרופות שעובדות על זה שנוכל לגדל לעצמנו סטים חדשים של שיניים גם בגיל מאוחר ולא נזדקק עוד לשיניים תותבות. מדובר בניתוח עתידני שבו יושתלו תאים מהונדסים גנטית בלסתות שלנו ושיגרמו לנו להצמיח שיניים חדשות תוך כמה חודשים אחרי הניתוח.



ifeel - דברים שלא רציתי לומר לך - משפטים שנשבענו שלא נגיד לילדנו, ובכל זאת

מתוך הכתבה:

"אני אספר לאבא מה עשית!"

פעם זה היה איום ממשי. האבות בדורות הקודמים היו הדמות המפחידה בבית, אלה שנתנו עונשים ביד קשה וידעו להשליט סדר ומרות. היום, כשאבא מגיע הביתה, הוא מיד עסוק ברשימת המטלות שאמא השאירה לו – להחליף חיתול לתינוק, לעשות אמבטיה לילדה ולהשכיב לישון, לשטוף כלים ולהוריד את הזבל. איך יש לו זמן בתוך כל זה גם להטיל משמעת? אני הפכתי את המשפט הזה למשהו הפוך לגמרי: כשהילדים עושים משהו נפלא, אני מבטיחה להם שאספר לאבא כשישוב מהעבודה. זה הופך את הציפייה לשובו למתוקה במיוחד.
...

לא במקרה המשפטים הללו ברובם מביעים כעס, איום או אזהרה: "התגובות האוטומטיות באות כאשר התקשורת היא לא מודעת, כלומר כאשר אני פועלת מתוך מקום של חוסר אונים, כעס, חוסר סבלנות, עייפות וכדומה. יש רגעים בחיי היומיום העמוסים שהיכולת שלי להקשיב לילד, להבין אותו ולהגיב מתוך מקום של שיתוף פעולה היא כמעט בלתי אפשרית. כשאני מוטרדת ממשהו, אני לא מסוגלת להתפנות לילד ולהיות איתו. לפעמים הילד משגע אותנו וזה בורח לנו. בדרך כלל הורה משתמש באיום כשהוא עצמו מרגיש חסר אונים (כתוצאה מחוסר הקשבה, אטימות, נדנוד, התרסה...). התגובה של הילד מכניסה את ההורה למלחמה, וההורה, שרוצה להפסיק את ההתנהגות, פונה ליתרון היחיד שיש לו – הפחדה.

"הורים נוטים לעתים לשכוח איך הרגישו כילדים ולכן הם מתקשים להבין את הרגשות של ילדיהם. מי מאיתנו לא העמיד לעתים את סבלנותם של הוריו במבחן, או ניסה להתנגד להם, וכמה הרגשנו שלא מבינים אותנו ברגעים אלה".

איך אפשר להימנע מזה?
"קודם כל להיות מודע, להבין מאיפה זה מגיע ולמה זה קורה לי. אם אפשר לזהות את הסיטואציות ביום שהילד מטריף אותי או את הרגעים שבהם אני לא מסוגלת יותר להיות סבלנית, מכילה ואמפטית לילד שלי. זה לא אומר שאני מייד אוכל לשנות את התגובה שלי, אבל זה אומר שאהיה יותר מודעת. היכולת לעצור ולזהות את הרגעים הללו שבהם אני 'נופלת לבורות של עצמי' היא משהו שצריך להתאמן עליו, אבל זה אפשרי.

"בכל מקרה, אין כאן נכון לא נכון. חשוב לזכור שגם אם התחלנו את הדיאלוג עם הילד ברגל שמאל, עדיין יש אפשרות לתקן. כשיש לנו סיטואציה מתסכלת עם הילד, הרבה פעמים אנו מגיבים באוטומט. לפעמים, כשעוצרים רגע וחושבים, אפשר לשנות את התגובה ועל ידי כך את הסיטואציה. והכי חשוב לזכור, שגם אם לפעמים אנחנו משתמשות במשפטים הללו – לא קרה שום דבר. גם אנחנו גדלנו ככה, ויצאנו די בסדר...".


לכתבה המלאה:

בדיחה - חשיבה יצירתית עם עוקץ - הולך על חבל דק (תרתי משמע)


בכניסה לבית הכנסת נתלתה מודעה בזו הלשון: "הולך על חבל ירקוד מחר בארבע אחה"צ על חבל ארוך שיימתח בין המקווה לבית המדרש. המחיר למופע הוא שקל לאדם".

למחרת מתקבצים כל אנשי העיירה סביב החבל המתוח. בדיוק בשעה ארבע יוצא  בחור קטן וצנום שאוסף שקל מכל צופה.

הוא מודה בחיוך ואומר: "יהודים רחמנים בני רחמנים, אחיי, שמעו נא! אין לי מושג איך הולכים על חבל, אבל יש לי שמונה ילדים רעבים וזו היתה  הדרך היחידה שבעזרתה אני מסוגל להביא אוכל לגוזלים שלי. אנא רחמו עלי, וקבלו את התנצלותי על השקר". 

רוב הקהל אכן מביע רחמים ומחילה על  אותו יהודי קטן, ומתחילים להתפזר.

"חכו רגע!", הוא צועק, "אל תשכחו, מחר באותה שעה, הופעה נוספת!"

www.jokes.co.il

יום שני, 5 ביולי 2010

למה יש בועות ברוק? | שאילתא

...

חקירותיי (המוגבלות, כאמור), לא העלו תשובה ישירה, אבל כן הצלחתי לגלות כמה דברים. למשל, הידעת שאדם ממוצע מייצר בין 0.75 ל- 1.5 ליטר של רוק ביום? מדהים, לא? 80% מהנוזל הזה מורכב (באופן לא מפתיע) ממים. ב – 20% הנותרים ניתן למצוא את הדברים המגניבים באמת, כמו למשל חומר שנקרא Opiorphin. נשמע דומה לאופיום ומורפיום? לא במקרה. האופיורפין שברוק שלנו הוא חומר שבודד ונמצא כמשכך כאבים בכלל לא רע.
אם כן, ניתן להניח שהרוק שלנו מכיל לא רק מים וסמים למיניהם, אלא גם גזים, שנמצאים באוויר, בחלל הפה, באוכל אותו אנו אוכלים, ונמסים להם בתוך הרוק. אהה – תשאלי – אם הם נמצאים בתוך הרוק, איך הם יוצאים ממנו והופכים לבועות?
אני שמחה ששאלת. לפי ההשערה שלי (ושוב – תקנו אותי, בבקשה, אם אני טועה), כאשר נוצר מגע בין הנוזל (רוק) לבין משטח מחוספס (לשון), משתחררים גזים מסוימים שכלואים באותו נוזל.

...

למה יש בועות ברוק? | שאילתא

יום ראשון, 4 ביולי 2010

תסמונת בת היענה הבריאותית - בריאות - הארץ


מאת ד"ר משה זילבר
מה גורם לרבים כל כך להניח שבריאותם הטובה תעמוד להם שנים ארוכות, אף שהם עושים הכל כדי לפגוע בה
תגיות: התקפת לב

את שלומי, השכן מהבניין ממול, פגשתי על פי רוב בימי שישי. אני הייתי שב מאימון הכושר, ואילו הוא היה רוכן מעל למכוניתו הלבנה ומנקה אותה. העדינות והרכות שבה ליטף את הפח יצרו את הרושם שהוא סך את בשרה של יעלת חן בתחליב משובח, סוגד לגווה הענוג. שלומי אהב לפרט באילו סוגי שמן השתמש, להסביר כי טרח להחליף את המגבים כדי למנוע שריטות ולשבח את נוזל ההברקה.

באחד הימים שאלתי אותו אם אי פעם עשה למען בריאותו ולו מחצית ממה שנהג להשקיע ברכבו. "אני בריא", הצהיר בחיוך וינק מהסיגר שבידו. לא הרפיתי ממנו, ולאחר הפצרות חוזרות ונשנות מצדי ניאות שלומי לבצע בדיקת דם וקפץ אלי כדי לעבור על הממצאים.

"נו, דוקטור, מה גזר הדין?"

"רמת הסוכר שלך היא מעל לנורמה. הכולסטרול הרע שלך גבוה מן הרצוי ורמת הכולסטרול הטוב נמוכה מדי".

"זה בטח בגלל העוגיות והפיצוחים שזללתי", נימק שלומי בעודו טופח על כרסו.

מדדתי את לחץ הדם שלו. הוא היה מוגבר במקצת.

"כנראה אני מתרגש קצת", הוא הצטדק.

"ואל תשכח שאתה גם מעשן".

"חצי חפיסה? זה לא נחשב עישון. אבא שלי היה מחסל ארבע חפיסות ביום".

"נו, ומה קרה לו?"

"הוא נפטר בגיל 55, אבל אין לזה כל קשר לסיגריות. הוא מת מסיבות תורשתיות".

"שלומי, יש לי בשבילך שתי בשורות. הבשורה הרעה היא שאתה בעל גורמי סיכון משמעותיים לפתח מחלות לב וכלי דם. הבשורה הטובה היא שבאמצעות תזונה מאוזנת, פעילות גופנית והפסקת עישון, יש סיכוי מצוין להתגבר על הבעיה".

"תסתכל עלי", אמר שלומי. "אני בריא כמו שור. חוץ מזה, אולי אחיה חמש שנים פחות מהממוצע, אבל לכל הפחות איהנה מן החיים במקום לסבול עד יומי האחרון".

צפוי מראש

כדאי לעצור לרגע ולחשוב על אותו "יום אחרון".

כששואלים אנשים מה לדעתם תהיה סיבת המוות שלהם, יש הבוחרים באפשרות דרמטית, כמו תאונת דרכים, בעוד אחרים יוצאים מנקודת הנחה שהם פשוט "ימותו מזקנה". האמת היא, שמוות בתאונת דרכים מהווה רק אחוז אחד מכלל מקרי המוות בישראל. מצד שני, גם "מות נשיקה" בגיל מופלג הוא נדיר.

המציאות מוכיחה שהסוף המצפה לחלק הארי של האוכלוסייה הוא אחד משני הבאים: גסיסה מסרטן או לחלופין פגיעה בכלי הדם, הגורמת התקף לב ושבץ מוחי. מחלות כלי הדם מתפתחות על פני שנים מרובות, במהלך שבמידה רבה אפשר לומר שהוא צפוי. השלב הראשון הוא הופעת "גורמי סיכון", כמו לחץ דם גבוה (שלושה מכל עשרה אנשים החל מגיל 18), עישון (כ-22% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל), הפרעה בשומני הדם (במיוחד רמה מוגברת של כולסטרול), עודף משקל (כמחצית האוכלוסייה הבוגרת בארץ) וסוכרת. בחלק בלתי מבוטל מהמקרים, בעיות אלה הן תולדה של אורח חיים לקוי, שעיקריו הם אכילת יתר של מזון תעשייתי, מיעוט פעילות גופנית יזומה, מתח נפשי ניכר והתמכרות לסיגריות.

לא רק שאלה המחלות השכיחות ביותר באוכלוסייה, אלא שלחץ דם גבוה, כולסטרול מוגבר וסוכרת ידועים גם בשם "הרוצחים השקטים". הפרעות אלה עלולות להתקיים שנים רבות, בלי שאדם יידע שהוא סובל מהן. אבל גם לאחר שאובחנו, הן אינן גורמות כאב ואפשר לחיות אתן שנים רבות ללא טיפול.

הבעיה הגדולה היא, שאם לא מאזנים את גורמי הסיכון האלו, הם מזרזים בהדרגה את אחד התהליכים ההרסניים בגופנו: הסתיידות העורקים, או בשמה המדעי, טרשת העורקים (Artherosclerosis). הכינויים האלה מתארים היצרות הולכת וגוברת של החלל הפנימי של כלי הדם, אשר מוליכים דם ובו חמצן ומזון לכל הגוף. כאשר היצרות זו מגיעה לרמת קריטית, אספקת הדם נפגעת ונגרמת פגיעה בלתי הפיכה באיברים, בדמותם של התקף לב, שבץ מוחי, נמק ברגליים ואובדן ראייה. כל אחד מגורמי הסיכון בנפרד עלול להאיץ את תהליך טרשת העורקים, אבל כשכולם יחד קיימים אצל אותו אדם, שלומי לדוגמה, התפתחות הנזקים מואצת שבעתיים.

הנבואה שהתגשמה

ידוע שגורמי הסיכון האלה שכיחים מאוד באוכלוסייה, קלים מאוד לאיתור בבדיקות פשוטות וזמינות וגם הטיפול בהם מוכר ומוכח. הוא מבוסס על שינוי באורח החיים, ולפי הצורך גם על טיפול תרופתי. נתונים אלה היו אמורים להביא להצלחה רבה במאבק נגד סיבה מרכזית זאת לתחלואה ולתמותה, אך לא כך הוא. לדאבוננו, "תסמונת בת היענה הבריאותית" מגבילה את יכולת האבחון וגם פוגעת משמעותית בסיכויי הטיפול.

אחת מאבני הנגף המרכזיות בדרך להצלחה היא הקושי לשכנע אנשים החשים בטוב, שלמעשה הם חולים. המונח האנגלי Disease (מחלה), הוא למעשה צירוף המלים Dis ו-Ease, דהיינו "אי נוחות". מי שטבע מונח זה האמין כי מחלה פירושה תסמינים, ושבהעדרם אין מחלה. אף שהיא שגויה, אמונה זו ממשיכה לחלחל בלבם של רבים.

אפשר לצפות שדווקא אנשים שבמשפחתם סבלו ממחלות כלי הדם, יבינו טוב יותר את הצורך באבחון מוקדם ובטיפול הולם. למרבה ההפתעה, מסתבר שיש המשתמשים בתורשה שלהם כאמתלה להצדקת מחלתם העתידית, כאילו מדובר בגורל שאינו בר-מניעה. כך, בעודם מנהלים אורח חיים קלוקל האחראי להתפתחות אותם גורמי סיכון לא פחות מהתורשה, הם מגשימים במו ידיהם את נבואת הזעם.

בעיה נוספת המקשה מאוד על המאמצים להפנות את תשומת הלב של אנשים לגורמי הסיכון ששוכנים בגופם היא ההעדפה "לוותר על כמה שנות חיים, ובלבד שלא להתנזר מתענוגות החיים". זוהי כמובן מחשבה נואלת, המניחה כי מיום היוולדנו ועד ליום מותנו תישמר לנו איכות חיים מושלמת. גישה זו מתעלמת מכך שהתקף לב ושבץ מוחי לא רק מקצרים את תוחלת החיים, אלא גם פוגעים אנושות באיכותם.

ואולי מעל לכל משבשת את בריאותנו אחת התכונות האנושיות המובהקות, הלוא היא העצלות. רבים וטובים מודים כי כל עוד הם חשים בטוב, יעדיפו לאכול עוגייה דשנה במקום "ירקות", להירדם מול הטלוויזיה במקום לדווש בחדר כושר ולטעון כי העישון אינו מזיק להם. כראיה לטענה האחרונה נשלפת בדרך כלל "סבתא תרצה" מהבניין השכן, שמעשנת כמו קטר ולמרות זאת חגגה לאחרונה את יום הולדתה המאה.

אשר לשלומי, מאז אותה שיחה המשכנו להיפגש מדי פעם. ניסיתי להשפיע עליו לשנות את אורח חייו. המשפטים "בקרוב אני מתחיל" ו"או-טו-טו אני זורק את הסיגריות לפח" קלחו מפיו כמים מהסלע.

מאז חלפו ארבע או חמש שנים. ביום שישי האחרון חלפתי ליד רכבו המבהיק של שלומי. על דלת הבניין שבו התגורר נתלתה מודעה גדולה, ובתוך מסגרת שחורה ועבה הופיע שם מוכר. מחיתי דמעה, בעודי חושב שזו עוד מודעה שהודפסה כמה עשרות שנים טרם זמנה. הנחתי כי ממקום שבתו אי שם למעלה, הוא בוודאי מעסיק את עצמו בשאלה מי, לכל הרוחות, ישטוף את רכבו לקראת השבת.

הכותב הוא מומחה באנדוקרינולוגיה וברפואה פנימית

ifeel - בין פילים ובין שבטים - טבע בתולי ושבטים אותנטיים. מסע בנמיביה ובבוצואנה

ifeel - בין פילים ובין שבטים - טבע בתולי ושבטים אותנטיים. מסע בנמיביה ובבוצואנה

ifeel - הקייטנה הפרטית שלנו - פעילויות ביתיות שיעזרו לכם להעביר את החופש בקלות

ifeel - הקייטנה הפרטית שלנו - פעילויות ביתיות שיעזרו לכם להעביר את החופש בקלות

יום שישי, 2 ביולי 2010

כלכליסט - בארץ - המחשב קבע: אתה מפוטר

המחשב קבע: אתה מפוטר

בניסיון לסחוט יעילות מקסימלית ממאות אלפי עובדיהם, ארגוני הענק הבינלאומיים הופכים כל עובד ועובד לדו"ח נתונים ממוחשב. אלגוריתמים מתוחכמים מעבדים את המידע, מנהלים באופן אוטומטי את כוח האדם, וללא התערבות אנושית חורצים את גורלו של כל עובד


...

לכתבה המלאה:
כלכליסט - בארץ - המחשב קבע: אתה מפוטר

יום חמישי, 1 ביולי 2010

האם האוזניים והאף ממשיכים לגדול? | שאילתא


הטבעונית שאלה: שמתי לב שלזקנים יש אוזניים ואף גדולים יחסית. האם הסיבה לכך היא שכשמזדקנים האוזניים והאף ממשיכים לגדול בזמן ששאר הפרצוף מפסיק?
טבעונית יקרה,
מסתבר שרבים וטובים שמו ליבם לתופעה הנפוצה של זקנים המסתובבים בקרבנו עם אוזני-ענק ואפי-מכשפים. כטיבן של שאלות משונות, הדרך לתשובה רצופה בהרבה השערות ומעט הוכחות מדעיות.


ההשערה המרכזית היא שהסחוס, חלק ממה שמרכיב את האוזניים והאף שלנו, ממשיך לגדול לאורך כל חיינו, בניגוד לעצמות, שרירים וכו'. השערה זו אינה מנותקת לחלוטין מהמציאות, שכן דגי סחוס (דגים ששלדם עשוי מסחוס ולא מעצם), כגון כרישים, הם יצורים הממשיכים לגדול כל חייהם. אך בעוד שהדבר נכון לגבי דגים אלה, אין הוכחה להתנהגות דומה בסחוס האנושי. נהפוך הוא: אם הסחוס שלנו אכן היה ממשיך לגדול, בניגוד לשאר גופנו, הרי שהיינו מוצאים את עצמנו מסתובבים עם ברכיים, מרפקים וקרסולים נפוחים ומוגדלים….
כיום הנטייה היא לשלול את השערת הסחוס הגדל ולהאשים דווקא את העור. ידוע שכאשר אנחנו מזדקנים, העור שלנו מאבד הרבה מהגמישות שלו. אם כן, ייתכן שמה שאנחנו רואים כאוזניים גדולות או כאף ארוך, אינו אלא עור מידלדל הנכנע לחוקי הגרביטציה ומתארך כלפי מטה.


האם האוזניים והאף ממשיכים לגדול? | שאילתא

המלצות נוספות מאת: outbrain