פרסומת

יום שלישי, 6 ביולי 2010

ifeel - דברים שלא רציתי לומר לך - משפטים שנשבענו שלא נגיד לילדנו, ובכל זאת

מתוך הכתבה:

"אני אספר לאבא מה עשית!"

פעם זה היה איום ממשי. האבות בדורות הקודמים היו הדמות המפחידה בבית, אלה שנתנו עונשים ביד קשה וידעו להשליט סדר ומרות. היום, כשאבא מגיע הביתה, הוא מיד עסוק ברשימת המטלות שאמא השאירה לו – להחליף חיתול לתינוק, לעשות אמבטיה לילדה ולהשכיב לישון, לשטוף כלים ולהוריד את הזבל. איך יש לו זמן בתוך כל זה גם להטיל משמעת? אני הפכתי את המשפט הזה למשהו הפוך לגמרי: כשהילדים עושים משהו נפלא, אני מבטיחה להם שאספר לאבא כשישוב מהעבודה. זה הופך את הציפייה לשובו למתוקה במיוחד.
...

לא במקרה המשפטים הללו ברובם מביעים כעס, איום או אזהרה: "התגובות האוטומטיות באות כאשר התקשורת היא לא מודעת, כלומר כאשר אני פועלת מתוך מקום של חוסר אונים, כעס, חוסר סבלנות, עייפות וכדומה. יש רגעים בחיי היומיום העמוסים שהיכולת שלי להקשיב לילד, להבין אותו ולהגיב מתוך מקום של שיתוף פעולה היא כמעט בלתי אפשרית. כשאני מוטרדת ממשהו, אני לא מסוגלת להתפנות לילד ולהיות איתו. לפעמים הילד משגע אותנו וזה בורח לנו. בדרך כלל הורה משתמש באיום כשהוא עצמו מרגיש חסר אונים (כתוצאה מחוסר הקשבה, אטימות, נדנוד, התרסה...). התגובה של הילד מכניסה את ההורה למלחמה, וההורה, שרוצה להפסיק את ההתנהגות, פונה ליתרון היחיד שיש לו – הפחדה.

"הורים נוטים לעתים לשכוח איך הרגישו כילדים ולכן הם מתקשים להבין את הרגשות של ילדיהם. מי מאיתנו לא העמיד לעתים את סבלנותם של הוריו במבחן, או ניסה להתנגד להם, וכמה הרגשנו שלא מבינים אותנו ברגעים אלה".

איך אפשר להימנע מזה?
"קודם כל להיות מודע, להבין מאיפה זה מגיע ולמה זה קורה לי. אם אפשר לזהות את הסיטואציות ביום שהילד מטריף אותי או את הרגעים שבהם אני לא מסוגלת יותר להיות סבלנית, מכילה ואמפטית לילד שלי. זה לא אומר שאני מייד אוכל לשנות את התגובה שלי, אבל זה אומר שאהיה יותר מודעת. היכולת לעצור ולזהות את הרגעים הללו שבהם אני 'נופלת לבורות של עצמי' היא משהו שצריך להתאמן עליו, אבל זה אפשרי.

"בכל מקרה, אין כאן נכון לא נכון. חשוב לזכור שגם אם התחלנו את הדיאלוג עם הילד ברגל שמאל, עדיין יש אפשרות לתקן. כשיש לנו סיטואציה מתסכלת עם הילד, הרבה פעמים אנו מגיבים באוטומט. לפעמים, כשעוצרים רגע וחושבים, אפשר לשנות את התגובה ועל ידי כך את הסיטואציה. והכי חשוב לזכור, שגם אם לפעמים אנחנו משתמשות במשפטים הללו – לא קרה שום דבר. גם אנחנו גדלנו ככה, ויצאנו די בסדר...".


לכתבה המלאה:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

המלצות נוספות מאת: outbrain