בסוף שנות ה־70 גילה זרטל אתר בלתי ידוע במערב השומרון, חירבת אל־חמאם. זהו תל מבוצר שהוקף במערכת מצור רומית משוכללת. זרטל זיהה את האתר עם ארובות, אחד ממחוזות ממלכת שלמה (המאה ה־10 לפנה"ס), שאלף שנה מאוחר יותר היתה למעוז קנאי בזמן המרד הגדול (66 לספירה).
זרטל גילה אתרים ארכיאולוגים חשובים נוספים, ורק לאחרונה פירסם את ספרו "סודו של סיסרא", שתיאר חשיפת עיר מבוצרת מתקופת השופטים באזור נחל עירון, שהוא מציע לזהותה עם "חרושת גויים", עירו של סיסרא. אבל אין ספק שגולת הכותרת של תגליותיו - שיש המכנים אותה "תגלית המאה בעולם" - היא אתר פולחני על הר עיבל שבמרכזו מזבח. כל הפרטים שנאספו במקום הצטברו לתיאוריה המדהימה שלפנינו המזבח שבנו השבטים הישראליים הקדומים בתקופת יהושע (כ־1,200 לפנה"ס) בהר עיבל, על פי התיאור המפורט בספרי דברים ויהושע.
...
בפועל, הודרו זרטל ותגליותיו לשולי השיח המדעי בתחומי הארכיאולוגיה, המקרא וההיסטוריה הקדומה של העם היהודי. חלק מעמיתיו הפכו ליריביו המרים ופירסמו מאמרים קשים שבהם תקפו את זרטל וביטלו את תגליותיו.
...
זרטל, לעומתם, חושב שלרוב התיאורים המקראיים יש בסיס ריאלי־ארכיאולוגי וטופוגרפי כאחד, ומי שכתב את טקסטים אלו בספרי דברים ויהושע "נכח באירועים עצמם או לכל הפחות היה קרוב להם".
...
הסוד שנחשף: סיסרא בא מסרדיניה
ספרו האחרון של אדם זרטל "סודו של סיסרא" (הוצ' דביר) מתעד מסע בלשי־ארכיאולוגי בעקבות חפירה ארכיאולוגית באזור נחל עירון.
המקום נמצא במרחק של כמה דקות נסיעה מביתו של זרטל. במדרון היורד מערבה מהיישוב קציר, התגלתה עיר בצורה מתקופת הברזל הקדומה, שהיא תקופת ההתנחלות הישראלית. הבעיה של החוקרים היתה שמבנה העיר וצורת הבנייה כלל לא התאימו לסגנון הבנייה של השבטים הישראליים.
החומה האדירה, חמישה עד שבעה מטרים רוחב, נבנתה בצורה גלית. גם לארכיטקטורה לא היו מקבילות באזור.
לאחר מאמץ, התגלו עובדות מפתיעות. בנייה כפי שנתגלתה באותו תל קיימת אך ורק באי האיטלקי סרדיניה, במרחק של 3000 ק"מ מחופי כנען. בהמשך התגלו ראיות נוספות לכך שהאנשים שבנו את אותה עיר, הגיעו מסרדיניה.
בין השאר, התגלית ביססה את ההשערה כי השבט הזה, אחד מ"גויי הים" המוזכרים במקרא, והמכונה בכתבי המצרים הקדמונים, ה"שרדנה" - מוצאו מסרדיניה. החפצים המצריים שנתגלו במקום, וחלק מהמבנים, מאשרים שייתכן כי היישוב היה כנראה מרכז "שרדני" תחת השלטון המצרי בכנען.
אבל זה עוד לא הכל. זרטל מזהה במקום את "חרושת הגויים", עירו של סיסרא - ששמו מנציח את עיירת מוצאו בסרדיניה, סאסארי. כך נפתרה חידת מוצאו של המצביא שהובס על ידי דבורה הנביאה וברק בן אבינועם (שופטים, ד־ה). הוא היה מצביא "שרדני" שהובס במאבק הגורלי על השליטה בעמק יזרעאל. במקום עברו דרכי המסחר והקשר החשובות ביותר בין השומרון לגליל - שני המרכזים של ההתנחלות הישראלית הקדומה. מבחינת שבטי ישראל היה זה אירוע מכונן שחישל את ברית השבטים שהיתה עד אז רופפת והאיץ את תהליך האיחוד הלאומי שלהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה