פרסומת

יום ראשון, 24 באוקטובר 2010

סיווא ואלכסנדריה - מסע בעקבות אלכסנדר הגדול


הערה: בחרתי להביא רק חלק קטן מהפרטים שבכתבה. מומלץ להקדיש זמן ולהנות מהכתבה המלאה...

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

במערב מצרים, המרחב שבין העיר אלכסנדריה לנווה המדבר סיווא, זוכה אלכסנדר הגדול לחיים מחודשים. מסע בן זמננו בעקבות מסעו הרה הגורל של אלכסנדר מוקדון, בנופי חולות המנוקדים בנאות מדבר קסומות

הירשם/י לניוזלטר אתר מסע אחר "שבוע שבוע" - הרבה עניין וללא תשלום

...
בן 24 היה אלכסנדר כששיחרר את הערים היווניות באסיה הקטנה ועשה את דרכו דרומה, לחסל את עליונותו של הצי הפרסי בים, ולהכניע את גרורותיה של האימפריה הפרסית. הוא כבש את מצרים ללא קרב. בהגיעו קיבלו את פניו כוהני ממפיס, ועל פי עצתם הלך למקדש האל זאוס-אמון, שבנווה המדבר סיווא. לבדו יצא למסע המפרך, מלווה רק בחבריו הקרובים, ובשובו הסתבר שהאל הכיר בו כבנו וכשליט החוקי של מצרים. למרות שמת בבבל הרחוקה, ביקש אלכסנדר לפני מותו להיקבר במקדש זאוס-אמון.

מה אירע בסיווא? הגרסאות השונות למאורע אפוף התעלומה מעידות, שאיש מההיסטוריונים בני זמנו של אלכסנדר לא הלך עמו למקדש, וכך ידעו רק מה שסיפר להם, ומה שמסרו בני לווייתו. מהתיאורים האלה, מלאי החיים והצבע, נדמה שבסיווא התחולל מפנה דרמטי בחייו של אלכסנדר. בחולות המדבר המערבי במצרים התגלו רמזים לפתרון החידה עתיקת היומין, המגרה עדיין את התעניינותם וסקרנותם של החוקרים.
...

אנו עוצרים בבוקר לאורך החוף, באל עלמיין. מסגד ובתים נטושים בסוף העולם, המקום בו התחולל הקרב האחרון במלחמת גוג ומגוג. האפוקליפסה במדבר, בה ניצחו בעלות הברית בפיקודו של פילדמרשל מונטגומרי את הקורפוס הגרמני האפריקאי, שבפיקודו של רומל, "שועל המדבר". הניצחון שינה את מהלך המלחמה בצפון אפריקה ומנע את התקדמות הגרמנים למזרח התיכון. אלפי מצבות משקיפות ממדרון הגבעה הצופה על שדה הקרב,
ביניהן קברים של חיילי הבריגדה, שמצבותיהם מעוטרות במגן דוד ובאותיות עבריות. חיילי הוורמכט הגרמני קבורים לא הרחק, באנדרטת זיכרון, הצופה אל הים. קרוביהם פוקדים לעיתים את המקום, ומשאירים זרים קשורים בסרט ותמונות ישנות של חיילים, שנותרו לעד בחולות המדבר המערבי.

...

"ובכל זאת, מהלכו המבורך של המסע בעיצומם של הקשיים", מוסיף ומספר פלוטרכוס, "חיזק בו את האמונה בחסות האלוהית יותר מכל האותות והנבואות שידע בעתיד. השמיים דאגו להוריד גשם שופע של מים, ששיחררו את הנוסעים מפחד הצמא. גשם זה צינן את להט החולות, טיהר את האוויר והקל על הנשימה. כאשר התברר כי מורי הדרך טעו בסימני ההיכר, הופיעו לפתע עורבים שהינחו אותם במסעם... כך חצה אלכסנדר את המדבר והגיע למחוז חפצו".

...

תגליותיו של הארכיאולוג הגרמני מאפשרות לנו להבין את מסתריו של מקדש האורקל של אמון, ששמעו יצא לתהילה ברחבי העולם העתיק. ... כוהניו היו מצרים, ופולחן הנבואה היה בוודאי בנוסח המקובל במצרים העתיקה, שבמקדשיה היו נהוגים פולחני נבואה ציבוריים ומלכותיים. .... מקומם נקבע בתיאום מראש עם הכוהנים האחראים ללוח הפגישות של האל. ,,,
בניגוד לעמיתיהם היוונים, דוברי החידות, האלים המצרים לא השיבו דברים מעורפלים ודו-משמעיים, אלא היו החלטיים וברורים. באורקל הציבורי הם נהגו להשיב "כן" או "לאו" בלבד. על פי העדויות נעשה הדבר לעיתים באמצעות אוסטרקונים, מעין פתקים העשויים חרס וכתובים בדיו, ולעיתים באמצעות מחוות טקסיות: במקרה של תשובה חיובית, פסעה התהלוכה קדימה והכוהנים, נושאי האפיריון, השתחוו, מחווה שגרמה לצלם האל לנענע בראשו מעלה מטה לאות "הן" ולחילופין, במקרה של תשובה שלילית, עצרה התהלוכה או נסוגה לאחור.

אורקלים מלכותיים נערכו בלשכתו של האל, בקודש הקודשים, ...במקרים אלה, היה הדיון מעמיק יותר, והתשובה האלוהית הגיעה במכתב, שהכתיב אמון לתחות, אל הכתיבה, ששימש לו כלבלר. בתום הראיון היה ה"פקס" האלוהי נופל משמיים, נמסר לידי הנמען, מתועד ברשומות ומפורסם ברבים. ...

סוד האורקל נחשף 
אלכסנדר זכה בסיווא לאורקל מלכותי. באחד המכתבים ששלח לאימו אולימפיאס, שעסקה בעצמה בכישוף ובפולחני מסתורין, תיאר את קבלת הפנים, המוסיקה, הריקודים והתהלוכה הפולחנית, שלאחריהם נלקח לראיון עם האל בלשכתו. מקדש האורקל, שראה אלכסנדר בסיווא, היה המתחם שאת שרידיו חוקר קולמן, והוא סבור שאלכסנדר הובל, על-ידי כוהנת, מהעמק למעלה הגבעה. שם, בלשכת האבן הבנויה בסגנון יווני, נערכה הפגישה הגורלית.

"האם ראית דבר מה מוזר במבנה הזה כשביקרת שם בבוקר?", שואל ד"ר קולמן בהבעה של מרצה הבוחן סטודנטית חרוצה. "המסדרון הצר, ללא מוצא, בתוך קיר ההיכל החיצוני", אני עונה. כפרס מציג לי קולמן את תוכנית ההיכל, מגרש את הזבובים משולחן הפלסטיק הדביק של מלון קלאופטרה, ובקול שמסגיר מעט מהתלהבותו מגלה לי את סוד האורקל: "המסדרון הזה, המצוי בתוך הקיר, מאפשר להטמין שם סולם, שבעזרתו עלו הכוהנים והסתתרו בגג הכפול שמעל ללשכה האלוהית. נחבאים בעליית הגג הם הקשיבו לשאלותיו של אלכסנדר. לאחר הראיון נלקח המלך לחדר הסמוך, ולא עבר זמן רב עד שזכה במכתבו של האל. מכתב התשובה נפתח בפנייה המקובלת של אמון למלך מצרים: "ברכותי בני וקח את המילים האלה שנתנו ממני... ". כך התגשמו משאלותיו של אלכסנדר. אמון העניק לו מסמך חוקי ויוקרתי שאישר את מוצאו האלוהי ושליטתו על מצרים, בצרוף נבואה שיהפוך לשליט העולם כולו.
...
מדוע טרחו אלה למלא את משאלותיו הפוליטיות והאישיות של המוקדוני הצעיר? לאלכסנדר אומנם היה קסם אישי רב, אישיות יוצאת דופן ויכולת נדירה לעורר הערכה ואהדה. אבל התשובה אינה מצויה באישיותו של המלך הצעיר, אלא במטרתם הפוליטית של כוהני ממפיס, ששלחו את אלכסנדר, חובב אורקלים מושבע, לסיווא.

כוהני ממפיס היו מתנגדיהם הפוליטיים של פרעוני השושלת ה-30 חדלי האישים, ששירתו את האינטרסים של הפרסים השנואים. האוטונומיה של מקדש אמון בסיווא התקיימה בחסות כוהני ממפיס. לכן ציפו האל וכוהניו שביקורו של אלכסנדר בסיווא, ובמילוי משאלות ליבו, שירתו את מטרותיהם הפוליטיות של ה"מנהלים" בממפיס.
...
עד היום לא כפר איש ביכולתו הצבאית הגאונית של אלכסנדר, בכישוריו הפוליטיים, באומץ ליבו וחריצותו (הוא לא הפסיד בקרב מימיו, ישן ואכל עם חייליו, ולמרות שהיה אחד האנשים העשירים בהיסטוריה, עבד שעות רבות ביום וויתר על רוב מנעמי החיים). מה שעומד במוקד הוויכוח על אישיותו של אלכסנדר הם מטרותיו ומניעיו. היסטוריונים רבים רואים במפעלו של אלכסנדר תוצר של תאוות כיבושים, ושאיפה לכוח, שלטון ותהילה. אחרים מייחסים לו מניעים פוליטיים, מעשיים בלבד.

לא במדבר, אלא בעיר שקרא לה על שמו וששימרה את רוחו דורות רבים, נקבר כנראה אלכסנדר. למרות ששהה רק זמן קצר במצרים, פקד לפני צאתו על האדריכל שלו, דינוקראטס, לייסד עיר חדשה בשפך המערבי של הנילוס.
...
במוזיאון של אלכסנדריה, האקדמיה היוקרתית למדעים ואמנות, היתה ספרייה, ה"ביבלוטקה אלכסנדרינה", שהכילה 700,000 יצירות ומחקרים. הספרייה - שבין כתליה אפשר היה למצוא את מחזותיו של אייסכילוס, נאומיו של סופוקלס, חיבוריו של אוקלידס ותרגום השבעים של המקרא - נשרפה בקרבות שערך יוליוס קיסר, במהלך הכיבוש הרומי. אהובתו הצעירה של קיסר, קליאופטרה השביעית, השכילה לשמור על שלטון בית תלמי ותור הזהב ההלניסטי עוד דור אחד בלבד, עד שנכנעה לגורלה בשנת 30 לפני הספירה, הידקה אפעה אל חזה ומתה.
...
בצל קורתה של הספרייה הידועה, פעלו הגיבורים שלי, אנשי מדע ורוח. ארטותנס, שחישב את היקף כדור הארץ בעזרת מקלות ואור שמש, היפרכוס, שמיפה את הכוכבים, אאוקלידס, שטבע את יסודות הגיאומטריה, הירופילס, שעסק בפיסיולוגיה של האדם, ארכימדס המפורסם והגאון הגדול מכולם - תלמי.
תלמי היה בן למשפחת מהגרים יוונית וחי באלכסנדריה בתקופה הרומית, במאה הראשונה לפני הספירה. התיאוריה הגיאוצנטרית שלו הפכה, אומנם, ברבות הימים למלה נרדפת לטעות אסטרונומית, אך למרות זאת נתפס תלמי כמדען הראשון בדברי ימי האדם, והשגיו משמשים אותנו עד היום. לא היה תחום במדעי הטבע שלא חקר. בטריגונומטריה, למשל, נמצאה טבלת המיתרים שלו מדויקת עד לספרה החמישית אחרי הנקודה. הוא היה חלוץ במיפוי שיטתי, בהמצאת קווי רוחב ואורך, במחקרים באופטיקה ובתורת ההרמוניה ועוד. חיבוריו בנושא האסטרונומיה (ה"אלמגסט"), האסטרולוגיה (ה"טטראביבלוס") והגיאוגרפיה הועברו למערב על ידי הערבים, שהעריצו את גדולתו. גילוים המחודש בתקופת הרנסאנס פתח את השער לעולם המדע המודרני.
...
אלכסנדרונית ידועה אחרת הייתה היפטייה, פילוסופית וחוקרת, מנפצת מוסכמות, שהתרועעה עם שועים ופוליטיקאים, והיתה מעורבת במאבקי הכוח והתככים של אלכסנדריה בדמדומי שקיעתה, בראשית המאה החמישית לספירה. היא היתה בתו של תיאון, מתמטיקאי ידוע שהיה אוצר המוזיאון. היא ניהלה בית ספר לפילוסופיה, והיתה דמות בולטת בחוגים האינטלקטואליים בעיר. היפטייה היפהפייה, שמעולם לא נישאה, נהגה לשוטט ברחובות בגלימת הפילוסופים שלה, מוקפת בעדת מעריצים, ולהטיף לתורות פגניות. דעותיה וידידותה עם אורסטס, מושל מצרים שתמך ביהודי אלכסנדריה, במהלך מאבקי הדת האלימים בעיר, העלו עליה את חמתו של המון נוצרי שערך בה לינץ' אכזרי.

אלכסנדריה, עיר נמל ים תיכונית, הדומה ליפו בנופיה, ולמרסיי בחיוניותה ובקסמה. למרות ההזנחה וההקצנה הדתית, אלכסנדריה היא עדיין עיר אירופית ומתירנית יותר מערים אחרות במצרים, קורטיוס מספר שלפני מותו נשאל אלכסנדר: "וכשתלך, באיזה זמנים נתפלל אליך?" המלך ענה: "כאשר תהיו מאושרים".
לכתבה המלאה:
http://www.masa.co.il/article/809/סיווא-ואלכסנדריה---מסע-בעקבות-אלכסנדר-הגדול/

תגובה 1:

  1. מרתק! חבל שאי אפשר לנסוע עכשיו למצרים. מי יודע אם נוכל בעתיד. הייתי מוכנה לנסוע עכשיו ככה כמו שאני בלי מסלול נסיעהוכלום. זוהי אחת הארצות המרתקות והיא כה קרובה אך כה רחוקה.

    השבמחק

המלצות נוספות מאת: outbrain