סין: מתפשטת מחלה חדשה דמוית איידס
רשויות המשטר פוטרות את המחלה כ"פוביה", אך החולים מתים
| 21/06/2010 | צ'ן יי-ליאן וויי טואו - אפוק טיימס |
מאות אנשים בסין מדווחים בשנים האחרונות על תסמינים הדומים לאלו של מחלת האיידס, הגורמת לכשל המערכת החיסונית, אולם בדיקות האיידס המקובלות אינן מאבחנות אותם כחולי איידס. דיווח של המגזין New Epoch חשף עשרות קבוצות צ'ט באינטרנט ובהן עשרות עד מאות חברים הטוענים שגם הם סובלים מתסמינים הדומים לאלו של איידס.
מרכז בקרת המחלות של סיןפוטר את טענותיהם של החולים ומסווג אותם כסובלים מ"פוביה מאיידס". על פי מרכז בקרת המחלות, בגלל שהם מפחדים להדבק באיידס, החולים פיתחו בעיות פסיכולוגיות הגורמות להם לסבול מתסמינים הדומים לאלו של איידס.
יהיה הגורם אשר יהיה, אנשים רבים מספרים שהם לקו בסוג מסתורי של מחלה הדומה לאיידס ושהם הם לא מקבלים עליה שום טיפול יעיל.
אדם שביקש להישאר בעילום שם סיפר: "בקבוצה שלנו, אנשים רבים שפיתחו את התסמינים האלו כבר מתו ואנשים חדשים ממשיכים להצטרף. אנחנו בטוחים שזו אינה בעיה נפשית, אלא זיהום נגיפי. אבל לא ידוע לנו דבר נוסף על המחלה. הניחוש האישי שלי הוא שבסין עלולים להיות מיליונים הסובלים מהמחלה".
החולה כינה את המחלה הזו כ"איידס שלילי", כיוון שהחולים סובלים מתסמינים הדומים לאלו של איידס אך בבדיקות האיידס מתקבלת תשובה שלילית.
מספר חולים הסובלים מאותם תסמינים אומרים שהמחלה מדבקת מאוד ושהיא מתפשטת באמצעות יחסי מין בלתי מוגנים, נשיקות, מגע עם זיעה של אחרים ועוד. לאחר שנדבקו הם מדווחים שמערכת החיסון שלהם החלה להיכשל בתפקידה.
במאי 2008 לין פנג משנחאי (49), הרגיש לפתע חולה. הוא מספר שפתאום הרגיש שהשרירים שלו רועדים ושהוא סובל מכאב חמור באיבריו הפנימיים ומתסמינים נוספים. לין פנה לבדיקות בבית חולים ואובחן עם צהבת B, כשל בכבד ודלקת בקיבה. לאחר מכן הוא הקיא לאחר כל ארוחה ותוך חצי שנה משקלו ירד מ-82 ל-52 ק"ג. כעבור שנה וחצי הוא תיאר: "אני מרגיש שאני הולך למות", והוסיף שהוא שקע במעמקי הייאוש.
פינג אן, לשעבר איש צבא סין בשנות ה-40 לחייו הרגיש פתאום חולה בשנת 2009. "נבדקתי בבית חולים חמש פעמים אך מצבי לא השתפר". פינג סבל גם מכאבים חמורים בעצמותיו וסיפר שאיבריו הפנימיים התקשו. הוא מוסיף שפעם ביום הוא מתנסה בהתקף לב קטן והשרירים בכל גופו רועדים. "זה נס שאני עדיין חי".
מאז גילוייה של המחלה דמוית האיידס בשנת 2000, לא ידוע על חולה שהחלים, טוענים בקבוצות האינטרנט. על פי דיווחיהן רבים מהחולים מתו תוך שנתיים עד חמש שנים לאחר שהחלו להתפתח התסמינים.
המחלה יכולה להתפשט בקלות בכל המשפחה, מה שמגביר את פחדיהם של אלו שסובלים מהתסמינים. בעיקר אנשים צעירים ואנשים בגיל המעבר מדווחים על תסמינים כאלו והם מספרים שגם ילדיהם פיתחו תסמינים דומים.
תסמין מוקדם המשותף לחולים רבים הוא התנפחות בלוטות הלימפה. מערכת הלימפה מהווה חלק חשוב ממערכת החיסון, והתנפחות בלוטות הלימפה מעידה על זיהום נגיפי.
מה קדם למה, הפחד או הזיהום?
בסין מתנהל דיון האם "איידס פוביה" הוא זיהום נגיפי או בעיה נפשית. סיפורו של לין פנג עשוי לשפוך מעט אור על השאלה הזו. בשנת 2008, אמו של לין קיבלה עירוי דם במהלך ניתוח בבטנה בבית חולים בשנחאי. מספר ימים לאחר שחזרה לביתה בלוטות הלימפה שלה התנפחו והמפרקים שלה הפכו לשבריריים ולרכים. לאחר מכן מצבה הפיזי החמיר במהירות.
יום אחד גב כף ידה של אימו נחתך על ידי זכוכית וגם הוא נחתך בעצמו כשניקה את השברים. לאחר מכן הוא חשף את החתך שלו לדמה של אימו. שלושה ימים מאוחר יותר לין החל לסבול מתסמינים הדומים לאלו של אמו. הלכתי לבדיקות בבית החולים והם אמרו לי שיש לי בעיה בכבד", נזכר לין.
בגלל שלא הצליח לקבל אבחון לבעיה, הוא חיפש באינטרנט וגילה קבוצות של 'איידס פוביה'. "מילותיהם של החולים הכו אותי בייאוש", מספר לין. "אמרתי להם לא לדאוג או לפחד, כי המחלה תזוהה. בעקבות זאת החולים חשבו שנשלחתי על ידי המרכז לבקרת מחלות והעיפו אותי מהקבוצה". מאוחר יותר, כשהמחלה שלו החמירה והקהילה הרפואית הסינית לא יכלה לעשות דבר בעניין, לין הפך בעצמו למפוחד ולנואש.
קצין צבא בגמלאות טען באינטרנט שבמשך עשורים הוא אף פעם לא סבל משפעת, אבל לאחרונה הוא התנסה בתסמינים הדומים לאלו של איידס. "במסיבה בשנת 2009, אדם שהכרתי ירק לתוך כוס השתייה שלי", סיפר. "אחרי שחזרתי הביתה גיליתי שנדבקתי והסימפטומים הופיעו בזה אחר זה. תוך מספר חודשים בלי כוונה הפצתי את הנגיף לכל בני משפחתי, לקרובי, לעמיתי ולחברי.
הוא הוסיף: פניתי למשרד לבריאות הציבור כדי לדווח על המצב והם אמרו לי שהם מעולם לא שמעו על המחלה. במרכז הלאומי לבקרת מחלות אמרו לי שהמחלה אינה אמורה להיות מדבקת. אם כן, מדוע אין עליה דיווחים מארצות אחרות? למה רק בסין? הם מתייחסים לחולים כאל בעלי מחלה נפשית. הנגיף מתפשט בשקט ולאנשים אין כוונה למנוע את התפשטותה".
מחפשים נקמה
אדם המעוניין להישאר בעילום שם חשף שבשנים 2009-2008 קבוצת אינטרנט המורכבת מלמעלה מ-240 חולי "איידס פוביה" הקימה קבוצת תיירות התורמת דם בערים גדולות באזורי שן-ג'ן ושנחאי. אנשי הקבוצה מנסים להפיץ את הנגיף ולהגדיל את מספר החולים כדי שהמשטר יתחיל להתייחס למחלה.
כיוון שבדיקות דם אינן מזהות את החולים האלו כחולי איידס או כל זיהום נגיפי אחר, הם הצליחו לעבור את בדיקות הדם. מאוחר יותר, מנות דם המכילות את נגיף ה"איידס פוביה" הבלתי מוכר חדרו לאספקת הדם. אימו של לין פנג, שקיבלה עירוי דם מזוהם בבית חולים בשנחאי, הפיצה את המחלה לכל בני משפחתה, כך שנראה שלקבוצה הזו כבר יש השפעה.
אישה משן-ג'ן סיפרה באינטרנט שכל בני משפחתה מתו מהמחלה. לאחר מכן היא קיימה יחסי מין עם גברים כדי להדביק אותם.
החולים האלו מנהלים את חייהם כשהם נחבאים מאחרים. חוץ מלדון בתסמינים האישיים שלהם עם חבריהם החולים, הם לא יאפשרו לאחרים לדעת על מצבם, אפילו לקרוביהם שנדבקו מהם. הם אומרים שהם חוששים מאפליה לרעה ומנידוי. קשה לקבוע מה גודלה של הקבוצה בגלל חסימת המידע הנהוגה בסין ובשל נטייתם של אנשיה לבודד את עצמם.
אלו שמשתתפים בקבוצות האינטרנט מגיעים מכל חלקי סין ומכל אורחות החיים, מרביתם צעירים.
"אני מנסה כל סוג של תרופה ורושם הערות. אני מחפש דרך מוצא. כשיגיע יומי, זה מה שאוכל להשאיר לילדי, למשפחתי", אומר פינג אן ומוסיף: "אם אין מרפא למחלה הזו, זה עלול להיות אסון לאנושות".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה