האורות המהבהבים של ניידות המשטרה וצפירות האמבולנסים לא הותירו מקום לספק; תאונת דרכים. לאחר פינוי הפצועים - כמדומני היתה שם גם הרוגה אחת - הבחנתי בסוס פצוע, מחרחר חלושות בשולי הכביש. מדי פעם הוא ניסה להתרומם על רגליו אך כשל והתמוטט על הכביש, צווארו מדמם.
"מה אתם עושים עם הסוס?" שאלתי את השוטר. השוטר הביט בי במבט מוזר. הוא כבר טיפל בחייו במאות תאונות דרכים, גם כאלה שבעלי חיים היו מעורבים בהן, אבל שאלה כזו, כנראה שאף פעם לא נשאל. "נמצא את בעליו של הסוס ונטפל בו על פי חוק. אני מניח שהוא יואשם בגרימת תאונה ברשלנות", אמר.
"שאלתי על הסוס - לא מטפלים בו"? "אין לנו הוראות כאלה לגבי בעלי חיים, אבל לא ניתן לו לסבול", אמר השוטר, וירה בראשו של הסוס. דם ניגר מפיו של הסוס הגוסס. "צריך לקרוא לשירותים הווטרינריים שיפנו אותו מפה, אבל כנראה זה יהיה רק מחר, כי הם כבר לא עובדים בשעה כזו", אמר השוטר.
הדיון בכנסת בשבוע שעבר, על זכויות בעלי החיים, הזכיר לי את התאונה ההיא. אם אתה בן אדם - טוב או רע, אוהב או אויב - נעשה הכל כדי להציל את חייך. גם אם אתה גוסס וסובל סבל נורא, לא יעלה על דעתו של שוטר לתקוע לך כדור בראש. אבל אם אתה סוס, גמל, פרה או חמור, תפרפר בצד בכביש עד שתקבל כדור אקדח גואל בראש והשירותים הווטרינריים ישליכו אותך לבור מלא סיד לבל תפיץ מחלות. גם הכרוניקה העיתונאית של תאונות הדרכים אדישה בדרך כלל לגורלם של בעלי חיים שנפגעו.
וכל זה מפני שלבעלי חיים אין זכויות. ועכשיו זה רשמי: הכנסת החליטה שלא לחוקק חוק זכויות בעלי חיים, לאחר שחוות דעת משפטית קבעה כי החוק הישראלי אינו מכיר בבעלי חיים כ"בעלי אישיות משפטית בעלת זכויות".
את חוות הדעת המלומדת הזאת הציג נציג הממשלה בדיון, שר הדתות יעקב מרגי מש"ס. "הצעת החוק נשענת על התפישה הבלתי מקובלת, שיש לבעלי החיים זכויות", אמר מרגי, והוסיף חוכמה על בינה כשהשווה את מעמדם המשפטי של בעלי החיים לזה של גופים כגון תאגידים כלכליים, אוניות, אוניברסיטאות וערים.
חייבים לומר לשר מרגי, כי התפישה שלבעלי חיים יש זכויות, היא מקובלת, ואפילו בישראל. באחרונה קבעה ועדה מקצועית כי לתרנגולות בלול יש זכות לשטח מחיה של חצי מ"ר לפחות, ובג"ץ פסק כבר לפני שלוש שנים שאסור להשתמש בשיטות הזנה הגורמות סבל לאווזים.
לפרה, לעז, לתרנגולת, לסוס ולחמור המשמשים אותנו יש זכויות שאין לאיש רשות לשלול אותן, גם לא לחכמי ש"ס. לבעלי חיים יש זכות לדיור, למנוחה, לטיפול רפואי ולהגנה מהתעללות. בעלי חיים, לידיעת ממשלת ישראל, אינם אוניות ותאגידים. לבעלי חיים יש רגשות. הם שמחים ועצובים בדיוק כמו בני אדם. מישהו ראה פעם אוניה שמחה או תאגיד עצוב?
יש לעגן את זכויות בעלי החיים בקודקס משפטי נרחב שיהפוך לחוק יסוד. ובעתיד, אני מקווה, גם נפסיק לשחוט פרות שהזדקנו והפסיקו לתת חלב, ונאפשר להן לבלות את שארית חייהן ברפתות מיוחדות שנקים להן. אם תרצו, "דיור מוגן" לחיות ששירתו אותנו בנאמנות כל חייהן.
מתוך עיתון הארץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה