פרסומת

יום רביעי, 4 בנובמבר 2009

האם נכון שאוכל שנופל לרצפה לא מזדהם בחיידקים במשך 5 שניות?

 

תמצית מתוך מאמר שפורסם ב-aish. מאת בקי ברמן

http://www.aish.co.il/sp/pg/52299902.html


את 'כלל חמש השניות' שמעתי בפעם הראשונה מגיסי. הוא ביקר אותנו לסופשבוע, ואני בדיוק גיליתי חתיכת אוכל עסיסית על הרצפה. בעודי משגרת לעברה מבט פרידה אומלל אחרון, הוא הרים אותה והכניס לתוך פיו.

"כלל חמש השניות," הוא אמר לי בשמחה, ולמבטי השואל סיפק כמה פרטים נוספים: "כל מזון שנמצא פחות מחמש שניות על הרצפה עדיין אינו מזוהם. אפשר לאכול אותו – אין שום בעיה".

אף פעם לא אימצתי את הכלל באופן רשמי, אבל עם חלוף השנים, מצאתי את עצמי חוטפת מדי פעם משהו שנפל על הרצפה. כמה גרוע זה כבר יכול להיות?

בשבוע שעבר עברתי על כותרות מאמרים שקיבלתי במייל. כותרת אחת לכדה את תשומת לבי: "כלל חמש השניות נחקר" היה שם דיווח על מחקר שיצא לברר את האמת שעומדת מאחורי כלל חמש השניות.

כפי שפירטה עבודתו של קלמסון, קלרק ערכה סקר וגילתה ש-70% מהנשים שנשאלו ומעט יותר מ50% מהגברים שמעו על כלל חמש השניות, ורבים אף פעלו על פיו (טוב, לפחות אני לא היחידה).

צעדה הבא של קלרק היה לזהם אריחי קרמיקה בחיידקי אי-קולי, להניח עליהם עוגיות וסוכריות ג'לי ואז לבדוק את המזון. כולם היו מזוהמים בחיידק.

כמה שנים אחר כך, חוקרים השתמשו בתרבית סלמונלה שאותה התיזו על שטיח, עץ, ואריח קרמיקה, מספר מיליוני חיידקים לסנטימטר רבוע, הכמות האופיינית למזון נגוע מאוד.

התוצאה? על משטחים שזוהמו שמונה שעות קודם, אספו חתיכת לחם ונקניקיה שנשארו במשך חמש שניות כמות של בין 150 ל-8,000 חיידקים. אם נשארו שם דקה שלמה, הן ספגו בערך פי עשר מהכמות שעל אריח ושטיח, ועוד יותר על עץ.

יש לציין שדרושים חיידקי סלמונלה בודדים, 10 בלבד, ופחות ממאה חיידקי אי-קולי, כדי לגרום למחלה. …

ומה באשר לנשמה?

בואו נהיה כנים: האם אין לנו 'כלל חמש שניות' מקביל שבו אנו משתמשים עבור השטח הרוחני? האם אנחנו לא מרשים לעצמנו מדי פעם לראות/ לשמוע/ לקרוא דברים שיורידו את הרמה הרוחנית או מוסרית שלנו? האם אנחנו לא מרגיעים את עצמנו בהבטחה שזה רק רגע חולף, הנאה חד פעמית? כמה פעמים אנחנו מחשבים שזה רק חמש שניות, חמש דקות, חמש שעות...?

אולי זה נראה לך בלתי מזיק לפלרטט עם חבר/ה נשוי מהעבודה. המגזין הגרוע הזה נראה אולי כמו הנאה בלתי מזיקה. בדיחות תפלות נפטרות בתור "סתם בדיחה".

אבל תמימות שאבדה לעולם לא תשוב. לא משנה כמה קצרה המעידה, החיידקים נצמדים לנשמותינו ועורכים פלישה חודרנית…

אפילו חמש שניות שחולפות עלינו במעורבות בדברים לא נכונים, הן חמש שניות יותר מדי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

המלצות נוספות מאת: outbrain