פרסומת

יום שלישי, 12 בינואר 2010

מי נודד 2.4 מיליון ק"מ במשך חייו ?

מקוטב לקוטב ובחזרה: הציפורים שעפות הכי רחוק

שחפיות הקוטב ידועות בכושר הנדידה שלהן, מחוג הקוטב הצפוני לחוג הדרומי, אך עד עתה לא היה ידוע המרחק המדויק שהן גומאות מדי שנה. משדר זעיר ומעקב לווייני גילה את התשובה: הן עפות כ-71 אלף ק"מ בשנה, ובמהלך ימי חייהן 2.4 מיליון ק"מ - כמו שלוש טיסות לירח ובחזרה

שחפית הקוטב היא ציפור קטנה - רק כמאה גרם משקלה - ובמבט ראשון לא עושה רושם יוצא דופן. אבל מדובר בשיאנית עולם רשמית: היא הציפור שגומאת את המרחק הגדול ביותר מבין כל העופות. במהלך שתי עונות נדידה (שנה אחת) היא עפה מחוג הקוטב הצפוני לחוג הקוטב הדרומי ובחזרה - מרחק מצטבר של יותר מ-71 אלף קילומטר.

מרחק הנדידה הגדול של השחפיות היה ידוע זה מכבר, והן גם מוזכרות בשל כך בספר השיאים של גינס, אבל עד כה לא הצליחו מדענים למדוד את המרחק באופן מדויק. רק לאחרונה, הודות לטכנולוגיות מיזעור של משדרים, ומימון שסייע לגייס למחקר לוויני מעקב, התברר הנתונים על יכולת התעופה המדהימה של השחפיות.

הממצאים פורסמו אתמול (ב') בירחון "Journal Proceedings of the National Academy of Sciences", והם מאשררים את המידע שעד כה נסמך בעיקר על תצפיות ולכידת ציפורים עם טבעות רגל. מהמחקר עולה כי בימי חייה של השחפית - כ-30 שנה - היא נודדת מרחק מצטבר של 2.4 מיליון קילומטר - כמו שלוש טיסות מכדור הארץ לירח ובחזרה.

המחקר שגילה את הנתונים בוצע על ידי מדענים ממשלחת הסקר האנטארקטית הבריטית, בשיתוף חוקרים מגרינלנד, דנמרק, ארה"ב ואיסלנד. הם הצליחו למפות את מסלול הנדידה של השחפיות הודות למשדר זעיר, אורכו כרבע מגפרור ומשקלו 1.4 גרם, שהוצמד ל-11 שחפיות. המשדר פותח במקור כדי לעקוב אחר ציפורים גדולות בהרבה - אלבטרוסים שחורי-גבות ופינגווינים, וגם אחרי כלבי ים.

המחקר מצא שמהלך הנדידה דרומה עפו השחפיות למרחק ממוצע של 34,600 ק"מ. ממוצע התעופה היומי שלהן היה כ-330 ק"מ. במסע חזרה עפו הציפורים למרחק ממוצע של 25,700 ק"מ, כשממוצע התעופה היומי היה כ-520 ק"מ. במהלך עצירות הבינים שלהן בדרך, עפות הציפורים עוד עשרת אלפים קילומטרים בממוצע לצורך חיפוש אחר מזון.

מדובר במרחקים הגדולים ביותר של נדידת בעלי חיים שתועדו אי פעם באופן אלקטרוני. "השימוש במשדרים על עופות ים מביא למהפיכה בהבנת דפוסי הנדידה של הציפורים", אמרו המדענים בהודעה לעיתונות עם חשיפת המחקר. הם ציינו כי השיטה החדשה תסייע להם כעת לזהות איזורים בהם הציפורים שוהות במהלך הנדידה כדי להגביר את השמירה עליהם.

במהלך הנדידה, מחצית הציפורים יורדות דרומה למסלול החוצה את יבשת אפריקה, ואילו מחציתן נודדות במסלול מקביל דרך האוקיינוס האטלנטי ומעל דרום אמריקה. החוקרים גילו כי בדרך הארוכה בחזרה לגרינלנד, הן לא בחרו את נתיבי הנדידה הקצרים אלא מבצעות מעקף עצום של אלפי קילומטרים אל מושבות הקינון.

"המחקר על נדידת עופות הים העניק לנו מידע מפורט ביותר למרחק העצום ולהתנהגות של הציפורים הנודדות לאורך כל ימות השנה, במיוחד באזורים בהם לא ניתן לעקוב אחריהן", אמרו החוקרים. הם ציינו כי השחפיות למדו "לתדלק" לפני שהן חוצות איזורים נרחבים באוקיינוסים, שם יש הזדמנויות מועטות למצוא מזון, והן מנצלות את הרוחות כדי להפחית את ההשקעה האנרגטית שלהן בתעופה. המזון המועדף על השחפיות מתבסס על דגים וסרטנים קטנים, אותן הן צדות באמצעות צלילה מהירה אל תוך המים.

מתוך: YNET - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3832907,00.html

תגובה 1:

  1. אכן מרתק! אין ספק שהטבע כל כך הרבה יותר מדהים מאיתנו בני האדם, שחושבים שהמציאו הכול. נראה אותנו עוברים כאלה מרחקים בלי לתכנן מסלולי נסיעה ובלי ג'.פי.אס.

    השבמחק

המלצות נוספות מאת: outbrain