הערה:
פוסט זה מבוסס על הכתבה מעיתון הארץ. לא מדובר בטקסט המקורי אלא בעיבוד שלי של קטעים נבחרים. הציטוטים המלאים מוקפים במרכאות.
פוסט זה מבוסס על הכתבה מעיתון הארץ. לא מדובר בטקסט המקורי אלא בעיבוד שלי של קטעים נבחרים. הציטוטים המלאים מוקפים במרכאות.
קישור לכתבה המלאה של עוזי דן, עם עוד הרבה פרטים מעניינים: 12 הרגעים הגדולים בתולדות המשחקים האולימפיים | לונדון 2012 - הארץ
12. קסיוס קליי זוכה בזהב, רומא 1960
קסיוס קליי, הידוע כ"מוחמד עלי", חשש מטיסות ורצה להגיע לאולימפיאדת רומא באונייה "או ברכבת" (בסוף המאמן שלו שכנע אותו להגיע בטיסה)
מדליית הזהב שזכה בה הלכה לו לאיבוד (השמועות טענו שהיא נזרקה לנהר אחרי שמסעדה סרבה לשרתו מפאת היותו שחור. שנים אחר כך הודה עלי כי מדובר באגדות אורבניות: "המדליה הלכה לאיבוד. לא ידעתי איפה שמתי אותה". המעגל הושלם כשאטלנטה, עיר בדרום ארה"ב, אירחה את האולימפיאדה ב-1996. לעלי, שהדליק את אש המשחקים, הוענקה מדליית זהב חלופית.
11. קאת'י פרימן חוגגת עם דגל האבוריג'ינים, סידני 2000
פרימן היתה ממוצא אבוריג'יני. סבה היה מילדי האבוריג'ינים החטופים ("מעולם לא ידעתי מי היה או מי היתה אמו", אמרה). בשנת 94 היא נקנסה לאחר שהניפה את דגל האבוריג'ינים לאחר שזכתה בזהב במשחקי חבר העמים. באולימפיאדת סידני זכתה בזהב וחגגה עם שני דגלים - של אוסטרליה ושל האבוריג'ינים. הפעם איש לא קנס את הגיבורה הלאומית.
10. אמיל זאטופק שולט בריצות הארוכות, הלסינקי 1952
"לתחרות הבינלאומית הראשונה שלו, בברלין של אחרי מלחמת העולם, הגיע בגיל 24 בלבד אחרי מסע אופניים של 360 קילומטר מפראג, מה שלא הפריע לו לנצח".
הוא ואשתו דנה, שנולדו באותו יום, זכו שניהם במדליות זהב בהפרש של 10 דקות. הוא בריצת 5,000 מטר והיא בהטלת כידון.
"השיא עוד היה לפניו. האיש שמעולם לא רץ מרתון בחר לעשות זאת לראשונה באולימפיאדה. מי שנחשב לאיש שיחה לבבי במיוחד וידע שש שפות על בוריין, הירבה לדבר גם במהלך 42.2 הק"מ בהלסינקי. באמצע הדרך רץ ליד מי שהחזיק בזמן הטוב ביותר במרתון, ג'ים פיטרס הבריטי. "האם אנחנו רצים מהר מדי?", שאל זאטופק את המועמד לניצחון. "לא, זה בעצם אטי מדי", השיב פיטרס, שיתוודה אחר כך כי הקצב היה מצוין עבורו. פיטרס חצי התבדח, אבל זאטופק קיבל את הדברים כפשוטם, הגביר קצב ונעלם. הוא סיים יותר משתי דקות וחצי לפני הבא אחריו והשלים טריפל חסר תקדים שקשה לראותו משוחזר אי פעם. כל זאת במרתון הראשון שלו, במהלכו הרבה לשוחח גם עם עיתונאים ברכב שנסע בשולי מסלול הריצה והתבדח איתם כי "מרתון הוא דבר משעמם"."
9. פלורנס גריפית' ג'וינר חורכת את המסלול, סיאול 1988
"עד למבחנים האמריקאיים נחשבה פלורנס גריפית' ג'וינר לרצת 200 מטר טובה, אבל לבינונית בלבד ב-100 מטר. ביולי 88', על המסלול באוניברסיטת אינדיאנה, היא גנבה את ההצגה. ברבע הגמר השלימה את הריצה בזמן בלתי נתפש של 10.49 שניות, שיפור של 27 מאיות - גם בולט לא עשה דברים כאלו - לשיא העולם של אוולין אשפורד ושדרוג של קרוב לחצי שנייה לשיאה האישי.
"פלו-ג'ו, כפי שכונתה, הפכה לסנסציה. בסיאול היתה כזו מכל בחינה - חליפות ריצה בצבעים בלתי אפשריים, ציפורניים באורך 13 סנטימטרים (מאמנה התייאש מלשכנע אותה שיפריעו) ובעיקר יכולת בלתי נתפשת. ב-100 מטר היא ניצחה בקלות, קבעה פעמיים שיא אולימפי ובגמר דהרה ל-10.54 שניות..."
"ב-1989 פרשה גריפית' ג'וינר בגיל צעיר, 29 בלבד, לאחר שנכנסה להריון. תשע שנים אחר כך הלכה לעולמה כשנחנקה בהתקף אפילפסיה."
8. שמונה מדליות הזהב של פלפס, בייג'ין 2008
"...לחצי הגמר ב-100 פרפר. רק דקה וחצי לפני הזינוק הגיע לבריכה, מה שלא מנע ממנו לזכות במקצה. הגמר התגלה כמכשול העיקרי בדרך להיסטוריה. מילוראד צ'אביץ' הסרבי הוביל לאורך 99.9 מטר. בגלישה לקיר נראה היה שהשניים נוגעים יחד, אך השעון קבע שפלפס ניצח בהפרש של מאית השנייה. את תיאוריית הקונספירציה ניפץ סרטון שתיעד את הנגיעה והסרבים ביטלו את הערעור. פלפס זכה בזהב השביעי, שווה לשיא של ספיץ.
במשחה האחרון "שליחים 4x100 מעורב. פלפס שחה מצוין בקטע השלישי, בסגנון פרפר, אך האמריקאים עדיין היו בפיגור. רק 100 מטר מצוינים של ג'ייסון ליזאק בחתירה הובילו אותם לניצחון, ואת פלפס לזהב שמיני היסטורי, תוך שאגות אדירות. מיד אחר כך, כמו אחרי כל מדליה, הוא רץ לאמא ולאחיות ביציע."
7. מייקל ג'ונסון שובר שני שיאי עולם בסגנון ברווז, אטלנטה 1996
"לפני הזינוק, ג'ונסון - שהפסיד לפני המשחקים לפרנקי פרדריקס - נראה מתוח. אבל הוא היה במסלול הביתי. המצלמה, שהתמקדה בנעלי הזהב שלו, בקושי הצליחה לעקוב אחריו מהרגע שזינק. את המרחק בין המטר ה-50 ל-150 רץ ב-8.76 שניות. את 100 המטרים האחרונים רץ ב-9.2 שניות. הוא שיפר את שיא העולם בשליש שנייה, דבר שמעולם לא נעשה ב-200 מטר. עד יוסיין בולט, ששיפר את שיאו 12 שנים לאחר מכן בבייג'ין, נדמה היה שאיש לא ירוץ מהר יותר.
"אחרי הריצה, כשהבין שזכה ועיכל את התוצאה, פרץ ג'ונסון - הראשון והיחיד שזכה בזהב אולימפי ב-200 וב-400 באותה אולימפיאדה - בבכי מרגש. עוד רגע בלתי נשכח בריצה בלתי נשכחת."
6. הזהב המרובע של קרל לואיס, לוס אנג'לס 1984
לואיס בהחלט לא היה צנוע. לפני המשחקים סרב לחוזה פרסום נאה עם קוקה קולה, "כי אחריהם אהיה כוכב ענק. אז אחתום". ארבע שנים חיכה לכך. לפני מוסקווה 80' כבר תפס מקום בנבחרת, רק כדי שארצות הברית תחרים את המשחקים. לאורך השנים דחה הצעות מקבוצות פוטבול (דאלאס) וכדורסל (שיקגו). הוא אף כיכב בסרטים, אבל לא בתפקיד של אואנס, שהוצע לו. הכל הוכוון ללוס אנג'לס.
...
באטלנטה 96' יסיים לואיס את הקריירה האולימפית עם ניצחון בקפיצה לרוחק, מדליית הזהב התשיעית של אחד מגדולי האתלטים.
.קרל לואיס. השווה את הישגו של אואנס עם ארבע מדליות זהב ב-1984.
5. מארק ספיץ זוכה בשבע מדליות זהב, מינכן 1972
במדליות הראשונות שלו, ארבע זהב, זכה גדול הספורטאים היהודים בהיסטוריה בגיל 15 בבריכת גלי גיל ברמת גן, במכביה של 1965.
ספיץ היה שחצן וחסר טקט. הוא מעולם לא שמר על פיו (כשנשאל על היותו יהודי שמתחרה בגרמניה השיב: "תמיד אהבתי את המדינה למרות שהאהיל פה בטח עשוי מאחת מדודותיי") וגידל שפם לתפארת רק כי מאמנו במכללה אסר זאת עליו. אחרי מקסיקו הוא החליף מאמן והמשיך לקבוע שיאי עולם (ואף קטף שש מדליות זהב במכביה של 1969), אך מעטים התייחסו ברצינות להכרזותיו כי הוא מתעתד לזכות בשש ואולי בשבע מדליות זהב בבריכה במינכן 72', דבר חסר תקדים. את תשובתו סיפק בשבוע עצום, במהלכו זכה בשבע מדליות זהב בשבעה משחים, כשבכל משחה הוא גם קובע שיא עולם. ...
"במהלך המשחה הבחין ספיץ בכך שבן ארצו ג'יי היידריך שחה מהר ממנו ב-100 חתירה. כתוצאה התלבט אם להופיע במשחה השביעי. "אם מאזני יהיה שש מדליות זהב בשישה משחים כולם יזכרו אותי, אבל אם אסיים עם שש מדליות זהב בשבעה משחים כולם ידברו רק על השביעי", אמר לכתב NBC. מאמן נבחרת הנשים האמריקאית שמע זאת ואמר לו: "אם תשתפן איש לא ידבר על שש משש, אלא על איך השתפנת במשחה הקלאסי הכי חשוב, בו נקבע השחיין המהיר מכולם".
"ספיץ השתכנע, שחה, ניצח בהפרש קטן ודרמטי וקבע שיא עולם נוסף. למחרת בבוקר הגיע מחויך למסיבת עיתונאים מתוכננת במרכז התקשורת. "שמעת מה קרה?", שאל עיתונאי. "כן, זכיתי בשבע זהב", ענה. אז נודעו לו מאורעות הלילה והבוקר: רצח י"א הספורטאים הישראלים.
4. אבבה ביקילה זוכה במרתון יחף, רומא 1960
היום הוא נחשב לאחר מגדולי הרצים למרחקים ארוכים בכל הזמנים, אבל לרומא 1960 הגיע אבבה ביקילה רק בגלל פציעה של רץ אתיופי ששבר אצבע במשחק כדורגל יום לפני העלייה למטוס. "מי זה האתיופי?", נשמעה השאלה בקרב השדרים כאשר בחור צנום, קטן ויחף התייצב על קו הזינוק.
ביקילה לא תכנן לרוץ יחף. זוג נעליים אחד, עמו הגיע לרומא, התבלה באימונים והזוג החדש שניתן לו על ידי המארגנים גרם לו ליבלות. לכן בחר לרוץ יחף, דבר שהיה רגיל אליו שנים ארוכות באתיופיה. זה רק הפך אותו למוזר יותר בעיני האירופאים.
כמה קילומטרים לסיום עקף ביקילה את המוביל והמועמד לניצחון, המרוקאי ראדי בן עבדלסאלם. האתיופי המשיך בקצב מרשים, חצה את קו הסיום ראשון בזמן הטוב ביותר עד אז, 2:15:16 שעות, והפך לאפריקאי השחור הראשון שזוכה בזהב אולימפי.
...
3. נדיה קומאנצ'י זוכה לראשונה בהיסטוריה בציון המושלם 10, מונטריאול 1976
הלוח עליו מוצגות התוצאות באולם ההתעמלות הורכב באופן מסורתי משלוש ספרות בלבד. טרם המשחקים במונטריאול, כשנציגי החברה השווייצית "אומגה" תהו אם יש להתקין בו ארבע ספרות, השיב איגוד ההתעמלות הבינלאומי כי שלוש מספיקות בהחלט מאחר ש"אין בהתעמלות ציון מושלם". בקיץ 76' תשתנה התפישה הזו לנצח, ואיתה הענף כולו.
לכל זה היתה אחראית רומנייה שברירית בת 14, 1.49 מטר גובהה, 39 קילוגרם משקלה. כשנדיה קומאנצ'י ירדה מהמקבילים המדורגים, ניגשה השופטת הראשית לנציג של "אומגה" באולם ושאלה מה עושים, שכן הילדה קיבלה ציון מושלם, 10.00. "אמרתם שאין דבר כזה. יש רק שלוש ספרות, אפשר להציג 1.00 או 100", היתה התשובה.
וכך, באותו יום הציג הלוח את התוצאה המושלמת של קומאנצ'י כ-1.00, כלומר 10. ...
2. הניצחון של ג'סי אואנס על התעמולה הנאצית, ברלין 1936
...
"קיימים מיתוסים רבים על המשחקים הנאציים, לרבות הסיפור לפיו היטלר סרב להעניק לאואנס מדליות וללחוץ את ידו. ביום הראשון העניק היטלר מדליות רק לזוכים הגרמנים. כשהוועד האולימפי התרעם, הוא פשוט עזב את האיצטדיון לפני טקסי המדליות. על הניצחונות של אואנס אמר הפיהרר: "הם באו מהיער, הם חזקים יותר פיסית, זה לא פלא. צריך לאסור על כושים להשתתף במשחקים".
"אואנס נחשב כמי שניפץ לעיני היטלר את תורת הגזע, אבל הוא עצמו סיפר לא פעם כיצד בגרמניה הסתובב ברחובות ולן עם חברי המשלחת האמריקאית הלבנים באותו מלון - דבר שלא היה יכול לעשות בארצות הברית באותה תקופה. כשחזר עטור תהילה למצעד מחווה בשדרה החמישית זרקו עליו פרחים ופתיתי נייר, אבל ל"וולדורף אסטוריה" - שם התקיימה ארוחה חגיגית לכבודו - נאלץ להיכנס דרך הכניסה האחורית. מספר שבועות לפני כן, בגרמניה הנאצית, הוא נכנס למלון בכניסה הראשית."
1. בוב בימון שובר מחסום מיתולוגי, מקסיקו 1968..
"במשך 33 שנה, מאז ג'סי אואנס ב-1935, שודרג שיא העולם ב-22 סנטימטרים בלבד והועמד על 8.35 מטר. במקסיקו, בזכות הגובה, האוויר הדליל ויכולת הקופצים, היו ציפיות לשבירת מחסום מיתולוגי של 28 רגל, כ-8.53 מטר, אך דבר לא הכין איש למה שקרה ב-18 באוקטובר.
...
"בימון טס על המסלול וקפץ בצורה מושלמת. כבר כשנחת ידע שקבע שיא עולם. "חשבתי שקפצתי ל-27 רגל ועשרה אינץ' (8.48 מטר) וקיללתי את עצמי שנגעתי עם הישבן בחול", סיפר. לבוסטון ולדייויס היה זמן להעריך שמדובר ב-28 רגל, שכן המתקן עליו הוצב ציוד המדידה האוטומטי לא הגיע עד למקום בו בימון נחת, ונדרשו 20 דקות לביצוע המדידה. כשהושלמה הופיעו הספרות 8.90. בימון, שלא הכיר את השיטה המטרית, לא הבין. "מה המשמעות?", שאל. בוסטון הסביר כי שיפר את השיא ברגל וחצי. כשההישג תורגם לו ל-29 רגל, שני אינץ' ושלוש שמיניות, הליט בימון את פניו בידיו, כרע ופרץ בבכי. "ליד הקפיצה הזו, כולנו ילדים", אמר טאר אובניסאן.
"נדרשו 23 שנה לשפר את שיא העולם המיתי. 44 שנה אחרי, הוא עדיין השיא האולימפי. לעד יהיה 8.90 מטר המספר הכי מרגש בבור הקפיצות."
12 הרגעים הגדולים בתולדות המשחקים האולימפיים | לונדון 2012 - הארץ
קסיוס קליי, הידוע כ"מוחמד עלי", חשש מטיסות ורצה להגיע לאולימפיאדת רומא באונייה "או ברכבת" (בסוף המאמן שלו שכנע אותו להגיע בטיסה)
מדליית הזהב שזכה בה הלכה לו לאיבוד (השמועות טענו שהיא נזרקה לנהר אחרי שמסעדה סרבה לשרתו מפאת היותו שחור. שנים אחר כך הודה עלי כי מדובר באגדות אורבניות: "המדליה הלכה לאיבוד. לא ידעתי איפה שמתי אותה". המעגל הושלם כשאטלנטה, עיר בדרום ארה"ב, אירחה את האולימפיאדה ב-1996. לעלי, שהדליק את אש המשחקים, הוענקה מדליית זהב חלופית.
11. קאת'י פרימן חוגגת עם דגל האבוריג'ינים, סידני 2000
פרימן היתה ממוצא אבוריג'יני. סבה היה מילדי האבוריג'ינים החטופים ("מעולם לא ידעתי מי היה או מי היתה אמו", אמרה). בשנת 94 היא נקנסה לאחר שהניפה את דגל האבוריג'ינים לאחר שזכתה בזהב במשחקי חבר העמים. באולימפיאדת סידני זכתה בזהב וחגגה עם שני דגלים - של אוסטרליה ושל האבוריג'ינים. הפעם איש לא קנס את הגיבורה הלאומית.
10. אמיל זאטופק שולט בריצות הארוכות, הלסינקי 1952
"לתחרות הבינלאומית הראשונה שלו, בברלין של אחרי מלחמת העולם, הגיע בגיל 24 בלבד אחרי מסע אופניים של 360 קילומטר מפראג, מה שלא הפריע לו לנצח".
הוא ואשתו דנה, שנולדו באותו יום, זכו שניהם במדליות זהב בהפרש של 10 דקות. הוא בריצת 5,000 מטר והיא בהטלת כידון.
"השיא עוד היה לפניו. האיש שמעולם לא רץ מרתון בחר לעשות זאת לראשונה באולימפיאדה. מי שנחשב לאיש שיחה לבבי במיוחד וידע שש שפות על בוריין, הירבה לדבר גם במהלך 42.2 הק"מ בהלסינקי. באמצע הדרך רץ ליד מי שהחזיק בזמן הטוב ביותר במרתון, ג'ים פיטרס הבריטי. "האם אנחנו רצים מהר מדי?", שאל זאטופק את המועמד לניצחון. "לא, זה בעצם אטי מדי", השיב פיטרס, שיתוודה אחר כך כי הקצב היה מצוין עבורו. פיטרס חצי התבדח, אבל זאטופק קיבל את הדברים כפשוטם, הגביר קצב ונעלם. הוא סיים יותר משתי דקות וחצי לפני הבא אחריו והשלים טריפל חסר תקדים שקשה לראותו משוחזר אי פעם. כל זאת במרתון הראשון שלו, במהלכו הרבה לשוחח גם עם עיתונאים ברכב שנסע בשולי מסלול הריצה והתבדח איתם כי "מרתון הוא דבר משעמם"."
9. פלורנס גריפית' ג'וינר חורכת את המסלול, סיאול 1988
"עד למבחנים האמריקאיים נחשבה פלורנס גריפית' ג'וינר לרצת 200 מטר טובה, אבל לבינונית בלבד ב-100 מטר. ביולי 88', על המסלול באוניברסיטת אינדיאנה, היא גנבה את ההצגה. ברבע הגמר השלימה את הריצה בזמן בלתי נתפש של 10.49 שניות, שיפור של 27 מאיות - גם בולט לא עשה דברים כאלו - לשיא העולם של אוולין אשפורד ושדרוג של קרוב לחצי שנייה לשיאה האישי.
"פלו-ג'ו, כפי שכונתה, הפכה לסנסציה. בסיאול היתה כזו מכל בחינה - חליפות ריצה בצבעים בלתי אפשריים, ציפורניים באורך 13 סנטימטרים (מאמנה התייאש מלשכנע אותה שיפריעו) ובעיקר יכולת בלתי נתפשת. ב-100 מטר היא ניצחה בקלות, קבעה פעמיים שיא אולימפי ובגמר דהרה ל-10.54 שניות..."
"ב-1989 פרשה גריפית' ג'וינר בגיל צעיר, 29 בלבד, לאחר שנכנסה להריון. תשע שנים אחר כך הלכה לעולמה כשנחנקה בהתקף אפילפסיה."
8. שמונה מדליות הזהב של פלפס, בייג'ין 2008
"...לחצי הגמר ב-100 פרפר. רק דקה וחצי לפני הזינוק הגיע לבריכה, מה שלא מנע ממנו לזכות במקצה. הגמר התגלה כמכשול העיקרי בדרך להיסטוריה. מילוראד צ'אביץ' הסרבי הוביל לאורך 99.9 מטר. בגלישה לקיר נראה היה שהשניים נוגעים יחד, אך השעון קבע שפלפס ניצח בהפרש של מאית השנייה. את תיאוריית הקונספירציה ניפץ סרטון שתיעד את הנגיעה והסרבים ביטלו את הערעור. פלפס זכה בזהב השביעי, שווה לשיא של ספיץ.
במשחה האחרון "שליחים 4x100 מעורב. פלפס שחה מצוין בקטע השלישי, בסגנון פרפר, אך האמריקאים עדיין היו בפיגור. רק 100 מטר מצוינים של ג'ייסון ליזאק בחתירה הובילו אותם לניצחון, ואת פלפס לזהב שמיני היסטורי, תוך שאגות אדירות. מיד אחר כך, כמו אחרי כל מדליה, הוא רץ לאמא ולאחיות ביציע."
7. מייקל ג'ונסון שובר שני שיאי עולם בסגנון ברווז, אטלנטה 1996
"לפני הזינוק, ג'ונסון - שהפסיד לפני המשחקים לפרנקי פרדריקס - נראה מתוח. אבל הוא היה במסלול הביתי. המצלמה, שהתמקדה בנעלי הזהב שלו, בקושי הצליחה לעקוב אחריו מהרגע שזינק. את המרחק בין המטר ה-50 ל-150 רץ ב-8.76 שניות. את 100 המטרים האחרונים רץ ב-9.2 שניות. הוא שיפר את שיא העולם בשליש שנייה, דבר שמעולם לא נעשה ב-200 מטר. עד יוסיין בולט, ששיפר את שיאו 12 שנים לאחר מכן בבייג'ין, נדמה היה שאיש לא ירוץ מהר יותר.
"אחרי הריצה, כשהבין שזכה ועיכל את התוצאה, פרץ ג'ונסון - הראשון והיחיד שזכה בזהב אולימפי ב-200 וב-400 באותה אולימפיאדה - בבכי מרגש. עוד רגע בלתי נשכח בריצה בלתי נשכחת."
6. הזהב המרובע של קרל לואיס, לוס אנג'לס 1984
לואיס בהחלט לא היה צנוע. לפני המשחקים סרב לחוזה פרסום נאה עם קוקה קולה, "כי אחריהם אהיה כוכב ענק. אז אחתום". ארבע שנים חיכה לכך. לפני מוסקווה 80' כבר תפס מקום בנבחרת, רק כדי שארצות הברית תחרים את המשחקים. לאורך השנים דחה הצעות מקבוצות פוטבול (דאלאס) וכדורסל (שיקגו). הוא אף כיכב בסרטים, אבל לא בתפקיד של אואנס, שהוצע לו. הכל הוכוון ללוס אנג'לס.
...
באטלנטה 96' יסיים לואיס את הקריירה האולימפית עם ניצחון בקפיצה לרוחק, מדליית הזהב התשיעית של אחד מגדולי האתלטים.
.קרל לואיס. השווה את הישגו של אואנס עם ארבע מדליות זהב ב-1984.
5. מארק ספיץ זוכה בשבע מדליות זהב, מינכן 1972
במדליות הראשונות שלו, ארבע זהב, זכה גדול הספורטאים היהודים בהיסטוריה בגיל 15 בבריכת גלי גיל ברמת גן, במכביה של 1965.
ספיץ היה שחצן וחסר טקט. הוא מעולם לא שמר על פיו (כשנשאל על היותו יהודי שמתחרה בגרמניה השיב: "תמיד אהבתי את המדינה למרות שהאהיל פה בטח עשוי מאחת מדודותיי") וגידל שפם לתפארת רק כי מאמנו במכללה אסר זאת עליו. אחרי מקסיקו הוא החליף מאמן והמשיך לקבוע שיאי עולם (ואף קטף שש מדליות זהב במכביה של 1969), אך מעטים התייחסו ברצינות להכרזותיו כי הוא מתעתד לזכות בשש ואולי בשבע מדליות זהב בבריכה במינכן 72', דבר חסר תקדים. את תשובתו סיפק בשבוע עצום, במהלכו זכה בשבע מדליות זהב בשבעה משחים, כשבכל משחה הוא גם קובע שיא עולם. ...
"במהלך המשחה הבחין ספיץ בכך שבן ארצו ג'יי היידריך שחה מהר ממנו ב-100 חתירה. כתוצאה התלבט אם להופיע במשחה השביעי. "אם מאזני יהיה שש מדליות זהב בשישה משחים כולם יזכרו אותי, אבל אם אסיים עם שש מדליות זהב בשבעה משחים כולם ידברו רק על השביעי", אמר לכתב NBC. מאמן נבחרת הנשים האמריקאית שמע זאת ואמר לו: "אם תשתפן איש לא ידבר על שש משש, אלא על איך השתפנת במשחה הקלאסי הכי חשוב, בו נקבע השחיין המהיר מכולם".
"ספיץ השתכנע, שחה, ניצח בהפרש קטן ודרמטי וקבע שיא עולם נוסף. למחרת בבוקר הגיע מחויך למסיבת עיתונאים מתוכננת במרכז התקשורת. "שמעת מה קרה?", שאל עיתונאי. "כן, זכיתי בשבע זהב", ענה. אז נודעו לו מאורעות הלילה והבוקר: רצח י"א הספורטאים הישראלים.
4. אבבה ביקילה זוכה במרתון יחף, רומא 1960
היום הוא נחשב לאחר מגדולי הרצים למרחקים ארוכים בכל הזמנים, אבל לרומא 1960 הגיע אבבה ביקילה רק בגלל פציעה של רץ אתיופי ששבר אצבע במשחק כדורגל יום לפני העלייה למטוס. "מי זה האתיופי?", נשמעה השאלה בקרב השדרים כאשר בחור צנום, קטן ויחף התייצב על קו הזינוק.
ביקילה לא תכנן לרוץ יחף. זוג נעליים אחד, עמו הגיע לרומא, התבלה באימונים והזוג החדש שניתן לו על ידי המארגנים גרם לו ליבלות. לכן בחר לרוץ יחף, דבר שהיה רגיל אליו שנים ארוכות באתיופיה. זה רק הפך אותו למוזר יותר בעיני האירופאים.
כמה קילומטרים לסיום עקף ביקילה את המוביל והמועמד לניצחון, המרוקאי ראדי בן עבדלסאלם. האתיופי המשיך בקצב מרשים, חצה את קו הסיום ראשון בזמן הטוב ביותר עד אז, 2:15:16 שעות, והפך לאפריקאי השחור הראשון שזוכה בזהב אולימפי.
...
3. נדיה קומאנצ'י זוכה לראשונה בהיסטוריה בציון המושלם 10, מונטריאול 1976
הלוח עליו מוצגות התוצאות באולם ההתעמלות הורכב באופן מסורתי משלוש ספרות בלבד. טרם המשחקים במונטריאול, כשנציגי החברה השווייצית "אומגה" תהו אם יש להתקין בו ארבע ספרות, השיב איגוד ההתעמלות הבינלאומי כי שלוש מספיקות בהחלט מאחר ש"אין בהתעמלות ציון מושלם". בקיץ 76' תשתנה התפישה הזו לנצח, ואיתה הענף כולו.
לכל זה היתה אחראית רומנייה שברירית בת 14, 1.49 מטר גובהה, 39 קילוגרם משקלה. כשנדיה קומאנצ'י ירדה מהמקבילים המדורגים, ניגשה השופטת הראשית לנציג של "אומגה" באולם ושאלה מה עושים, שכן הילדה קיבלה ציון מושלם, 10.00. "אמרתם שאין דבר כזה. יש רק שלוש ספרות, אפשר להציג 1.00 או 100", היתה התשובה.
וכך, באותו יום הציג הלוח את התוצאה המושלמת של קומאנצ'י כ-1.00, כלומר 10. ...
2. הניצחון של ג'סי אואנס על התעמולה הנאצית, ברלין 1936
...
"קיימים מיתוסים רבים על המשחקים הנאציים, לרבות הסיפור לפיו היטלר סרב להעניק לאואנס מדליות וללחוץ את ידו. ביום הראשון העניק היטלר מדליות רק לזוכים הגרמנים. כשהוועד האולימפי התרעם, הוא פשוט עזב את האיצטדיון לפני טקסי המדליות. על הניצחונות של אואנס אמר הפיהרר: "הם באו מהיער, הם חזקים יותר פיסית, זה לא פלא. צריך לאסור על כושים להשתתף במשחקים".
"אואנס נחשב כמי שניפץ לעיני היטלר את תורת הגזע, אבל הוא עצמו סיפר לא פעם כיצד בגרמניה הסתובב ברחובות ולן עם חברי המשלחת האמריקאית הלבנים באותו מלון - דבר שלא היה יכול לעשות בארצות הברית באותה תקופה. כשחזר עטור תהילה למצעד מחווה בשדרה החמישית זרקו עליו פרחים ופתיתי נייר, אבל ל"וולדורף אסטוריה" - שם התקיימה ארוחה חגיגית לכבודו - נאלץ להיכנס דרך הכניסה האחורית. מספר שבועות לפני כן, בגרמניה הנאצית, הוא נכנס למלון בכניסה הראשית."
1. בוב בימון שובר מחסום מיתולוגי, מקסיקו 1968..
"במשך 33 שנה, מאז ג'סי אואנס ב-1935, שודרג שיא העולם ב-22 סנטימטרים בלבד והועמד על 8.35 מטר. במקסיקו, בזכות הגובה, האוויר הדליל ויכולת הקופצים, היו ציפיות לשבירת מחסום מיתולוגי של 28 רגל, כ-8.53 מטר, אך דבר לא הכין איש למה שקרה ב-18 באוקטובר.
...
"בימון טס על המסלול וקפץ בצורה מושלמת. כבר כשנחת ידע שקבע שיא עולם. "חשבתי שקפצתי ל-27 רגל ועשרה אינץ' (8.48 מטר) וקיללתי את עצמי שנגעתי עם הישבן בחול", סיפר. לבוסטון ולדייויס היה זמן להעריך שמדובר ב-28 רגל, שכן המתקן עליו הוצב ציוד המדידה האוטומטי לא הגיע עד למקום בו בימון נחת, ונדרשו 20 דקות לביצוע המדידה. כשהושלמה הופיעו הספרות 8.90. בימון, שלא הכיר את השיטה המטרית, לא הבין. "מה המשמעות?", שאל. בוסטון הסביר כי שיפר את השיא ברגל וחצי. כשההישג תורגם לו ל-29 רגל, שני אינץ' ושלוש שמיניות, הליט בימון את פניו בידיו, כרע ופרץ בבכי. "ליד הקפיצה הזו, כולנו ילדים", אמר טאר אובניסאן.
"נדרשו 23 שנה לשפר את שיא העולם המיתי. 44 שנה אחרי, הוא עדיין השיא האולימפי. לעד יהיה 8.90 מטר המספר הכי מרגש בבור הקפיצות."
12 הרגעים הגדולים בתולדות המשחקים האולימפיים | לונדון 2012 - הארץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה