אברהם לינקולן, הנשיא האמריקני לימים, היה אדם מכוער מאד במראהו החיצוני. חרף מאמציו הרבים, לא הצליח החייט הפרטי שלו להתאים לו כל לבוש שישווה לו צורה נאה. לינקולן היה גבה-קומה, רזה וצנום. ראשו היה עטור שיער שחור ודוקרני, צווארו היה דק וזרועותיו היו ארוכות מאד. בשנת 1858 הציג לינקולן את מועמדותו לסנאט. מתחרהו היה סטיבן דאגלס. השניים נהגו להופיע יחדיו באסיפות עם שונות והיו מסבירים את עמדותיהם המנוגדות לפני ציבור הבוחרים. באחת הפעמים האשים דאגלס, בלא הצדקה, את לינקולן כי באורח חייו הוא מתנהג בניגוד לעקרונות שאליהם הוא מטיף מעל כל במה, והגדיר אותו כאיש בעל שני הפרצופים. לינקולן הפסיק מיד את יריבו וקרא: יחליט נא הקהל, לו היה לי פרצוף נוסף, כלום הייתי נושא דווקא את זה? הקהל פרץ בצחוק רועם, ולינקולן כבש מיד את לב ההמונים.
-------------------------------------
לאחר אינספור התכתשויות אם הומרוס היה זה שחיבר את האיליאדה והאודיסיאה או שמא משורר אלמוני אחר, הודיעו כמה חוקרים כי הגיעו למסקנה הסופית: את שני האפוסים לא חיבר הומרוס, אלא משורר אחר בן זמנו של הומרוס ואשר במקרה קראו גם לו הומרוס.
לפוסט המלא ועוד דברים מעניינים:
פילוסופיה בגרוש: 1-7 « רשימות מן התיבה הלבנה
אין ספק שלמרות המראה ולמרות הדכאון ממנו סבל, ללינקולן היה חוש הומור עצמי שזה אחד הדברים הכי חשובים באדם. הסרט החדש עליו הוא אחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו ומלמד הרבה על איזה אדם נפלא הוא היה.
השבמחק