יום העצמאות, הלא הוא חג השיפודים כבר מאחורינו, אבל עודד קינן מהחברה להגנת הטבע, שהקדיש חודשים ארוכים לחקר החנקנים - מספר על ציפורי שיר המשפדות את טורפיהן כעניין שבשגרה, ואף הופכות זאת לחלק מהרומנטיקה...
בשלוש השנים האחרונות חקר עודד קינן מהחברה להגנת הטבע את ההתנהגות והביולוגיה של החנקן הדרומי- ציפור שיר מיוחדת המקננת וחיה בשמורת שיזף: "מהמחקר למדתי רבות אודות הציפורים, אך גם לא מעט אודות בני אדם."
כתב וצילם: עודד קינן, בית ספר שדה חצבה, החברה להגנת הטבע
החנקן הדרומי, ציפור שיר טורפת, דומה במאפיינים רבים לעופות הדורסים, אבל מכיוון שאין להם טופרים (ציפורניים) ורגליים חזקות כמו לשאר העופות הדורסים, התפתחה אצלם התנהגות ייחודית ומעניינת - הם פשוט משפדים את הטרף על קוצים ועל גדרות, וכך הם יכולים לקרוע ממנו נתחים. הגיוני...
אבל סביב השיפודים, התפתחו גם תופעות חברתיות נוספות...
ברוכים הבאים לתערוכת השיפודים
מחקרים שנערכו אודות כל משפחת החנקניים ואודות החנקן הדרומי (Lanius meridionalis) בפרט, גילו שלשיפוד יש עוד מספר תפקידים פרט להיותו כלי עבודה יעיל. פרופסור ראובן יוסף, אחד מחוקרי החנקנים הבכירים בעולם וכיום מנהל המרכז הבינלאומי לצפרות באילת, ערך מחקר מקיף אודות החנקנים הדרומיים בשדה בוקר וגילה כי הם משפדים את טרפם במקומות קבועים, להם קרא "עצי מזווה". לעתים נותר הטרף המשופד על העץ במשך זמן רב עד שהוא מאבד את ערכו כמזון, וחלק מהעצים הופכים בעצם להיות "תערוכות שיפוד" אותם מציג החנקן בפני נקבות. פרופסור יוסף מצא כי נקבות של חנקנים דרומיים בוחרות את הזכרים לפי כמות ואיכות הטרף המשופד בעצי המזווה.
הפרסום בטבע עובד
לפי עקרון ההכבדה, אותו הגה אחד ממייסדי החברה להגנת הטבע, פרופסור אמוץ זהבי, במהלך מחקר הזנבנים בשמורת שיזף, כדי שהתנהגות מסוימת תהפוך לפרסומת אמינה, היא חייבת להכביד על הפרט הנושא אותה. עקרון זה מהווה כיום את הבסיס התיאורטי להבנת כמעט כל מנגנון תקשורת בעולם החי. הדוגמא של החנקנים מתארת עקרון זה בצורה טובה מאוד: רק חנקן בעל טריטוריה איכותית ויכולות גבוהות, יכול להכביד על עצמו על-ידי יצירת עצי מזווה גדולים ותערוכות שיפוד מרשימות. ניתן להמשיל זאת לבני אדם - רק אדם עשיר מאוד יכול לבזבז הרבה כסף על מותרות, וכך להראות לכולם עד כמה הוא עשיר..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה