פרסומת

יום שני, 31 באוגוסט 2009

ללמוד מהמקצוענים, ולהיות מי שתמיד רצית להיות (תמצית מאמר מתוך: aish.com)

 

קיימת טכניקה ליצירת קשר עם ה'אני' האידיאלי שלכם, וכשמתחילים לממש אותה, מגלים שמתחילים להתקרב אליו.

זיהוּיָם של מקצוענים באמנות החיים, צפיה בהם וחיקויָם – זו שיטה יהודית לצמיחה רוחנית. התלמוד מלא וגדוש בסיפורים מחיי חז"ל, כדי שיהוו אות ומופת לדורות הבאים. הרעיון הוא לא לחקות את הקדושים, כי אלוקים לא מעוניין בהעתקים, אלא להכיר באידיאל שהם הציבו ולשאוף אליו. הליכה בעקבותיהם של אנשים דגולים אינה דורשת כניסה לנעליהם, אלא רק צעידה באותו הכיוון.

כך, למשל, רבי יוחנן בן-זכאי, אחד מגדולי דורו, היה כה עניו, שתמיד הקדים שלום לאנשים שפגש. אלפיים שנה אחר כך, בין אם אנו עוברים בחדר המדרגות של הבניין המשותף שלנו, או מסתובבים בין אנשים בהפסקת הקפה בהשתלמות מקצועית, אנו אמורים לזכור את הדוגמא שהציב לנו. אם איננו מסוגלים להקדים לכולם שלום, נוכל לפחות לחייך אליהם. אם איננו מסוגלים לחייך לכולם, נוכל לפחות לחייך לפנים מוכרות.

במהלך עשרת ימי התשובה, שתחילתם בראש השנה וסיומם ביום כיפור, כל יהודי וכל יהודיה אמורים לחשוב על מי שהיו בשנה שעברה, ביחס למי שיכלו להיות: טובים יותר, שיפוטיים פחות. יותר סבלנים, פחות מרוכזים בעצמנו, יותר נדיבים, פחות עצלים, יותר אמיתיים וכו'. הציווי לעשות תשובה, להכות על חטא, משמעו: להיות לאדם שיכולתם להיות.

זוהי שיטת התשובה שמציע הרמב"ם: לדמיין את העצמי האידיאלי שלכם, ולתכנן את הצעדים שיביאו אתכם אליו.

רבים בימינו קובלים על היעדרם של דמויות מופת וגיבורים ראויים לחיקוי. ביהדות תמיד היו, ועדיין יש - גיבורים. אלו הם הצדיקים, הקדושים והקדושות שמעשיהם יכולים לשנות את התנהגות הצופים בהם. סיפורי הצדיקים היו אבן פינה בספרות היהודית מאז ומעולם.

עם זאת, הליכה בעקבות אידיאל כוללת שתי אפשרויות:

א. חיקוי מעשיהם הגדולים של אנשים רגילים;

ב. חיקוי מעשיהם הרגילים של אנשים גדולים.


להמשך המאמר המרתק, ולדוגמא מצוינת שממחישה איך ניתן לעשות את זה, אתם מוזמנים לקרוא את המאמר המלא באתר aish.com:

http://www.aish.co.il/h/hh/gar/48861557.html

 

חשוב ! איך לא להדבק בשפעת ולחזק את מערכת החיסון (ובזול!)

את המידע שיש בכתבה הזאת לא תקראו בכלי התקשורת הממסדיים. דרכי המניעה המוזכרות כאן לא עולות הרבה כסף והם פשוטות וקלות לביצוע.

הפוסט הזה הוא תמצית של מאמר מפורט מתוך "פרוייקט אמת אחרת – מה שלא מספרים לכם…"

הכתבה המלאה מופיעה כאן ומומלץ לקרוא אותה במלואה!

נ.ב. אין לראות במידע המוצג הנחיה או המלצה מכל סוג שהוא, במיוחד בכל הקשור לבריאותכם.
בכל מקרה של החלטה הנוגעת לבריאותכם, שינוי תזונה או כל דבר אחר, התייעצו עם רופא מוסמך.

שפעת  = בקיצור- חום, שיעול, נזלת, אם מתעלמים מהתשישות ומהכאב.
משפעת מת רק מי שמצבו החיסוני על הפנים.
ימותו יותר בסתיו ובחורף, בגלל שיש פחות שמש ורמת ויטמין D יורדת, ועם הירידה, יורדת החיסוניות.
אז מה עושים?
1) מעלים את החיסוניות בצמצום דרסטי בצריכת סוכר. כל כפית סוכר הורסת את הנויטרופילים, שהן כדוריות הדם הלבנות, ה"אשכנזיות", הלוחמות כנגד פולשים.
2) בלי מוצרי חלב. מוצרי חלב פוגעים אָנושות בחיסוניות, וגם בלב, לאחר דלקת בגרון.
3) לאכול: שום (3-6 שיניים ביום), כרכום (כפית ביום), שמן קוקוס. כן, שמן קוקוס- הוא רוצח ללא רחם של כמה נגיפים לא סימפטיים, כמו נגיפי שפעת ואיידס).
4) הקפידו לישון היטב.
5) לרחוץ ידיים. סבון ומים. הידיים הם אתר הנחיתה של מרבית הנגיפים והחיידקים, קודם החדירה לגופינו.
6) מי חמצן. 3%, הכי פשוט, בבקבוק כהה. (הסבר מלא על אופן השימוש בכתבה המקורית)
7) לסחוט לימון ולשתות עם כוס מים.
8) אבץ. בקפסולות. 50 מ"ג לכמה ימים. קפסולה אחת ביום. אם העור יבש או יש אי נוחות בבטן- הגעתם לרוויה של אבץ.
9) אם אינכם יודעים מה רמת ויטמין D שלכם, קחו בטיפול 2000 יחידות כל יום לכמה שבועות.
10) חצי כפית סודה לשתיה + כף חומץ תפוחי עץ (אורגני, בבקבוק זכוכית כהה) בתוספת מים טובים…והופ לפה, פעמיים ביום.
שנהיה בריאים!
עכשיו תשלחו את הקישור לכתבה לכל מי שאתם מכירים. הם יודו לכם על כך! smile_regular

יום חמישי, 27 באוגוסט 2009

הסוד לאזור הנוחות

"הצעד הראשון להתקדם לעבר משהו הוא להחליט שאתה לא נשאר היכן שאתה." ~ עילאי מיכאלי

שכיח לשמוע אנשים אומרים שהם לא שמחים היכן שהם.

זה יכול להיות במערכת יחסים, בעבודה, בעסק ובסיטואציות חיים מסוימות.

הכרחי לדעת שאת/ה לא שמח/ה במקום הנוכחי, אך על מנת להגיע למקום אחר

את/ה חייב/ת להיות מחויב/ת לא להישאר במקום שאת/ה נמצא עכשיו.

קל להישאר במקום שאת/ה נמצא/ת כי שם אזור הנוחות...

וזה לא  קל לצאת מאזור הנוחות למרות שאת/ה לא שמח/ה שם.

כדי להשתחרר מאזור הנוחות, את/ה חייב/ת להיות מוכן/ה "להסתכן".

כן, את/ה חייב/ת להסתכן אישית ומקצועית.

ברגע שהפכת להיות מודע/ת היכן את/ה,

עם מחויבות ואמונה את/ה יכול/ה להגיע למקום שאת/ה רוצה.

זכור: היום זהו היום שלך להחליט שאת/ה לא נשאר/ת היכן שאת/ה !

נשלח אליך באדיבות:

עילאי מיכאלי

מנטליסט התת-מודע ומומחה למיקסום הפוטנציאל

מי צריך פרעושים כדי לחיות ?

What animals need fleas to live?

Fleas are essential to the health of armadillos and hedgehogs; they provide necessary stimulation of the skin. Deloused armadillos and hedgehogs will die.
<http://www.arcamax.com/trivia/s-571890-135320>

פרעושים הם הכרחיים לבריאות של ארמדילו ושל קיפודים. הפרעושים מספקים גירוי הכרחי לעור שלהם. בלעדיהם הקיפוד או הארמדיל ימותו

יום ראשון, 23 באוגוסט 2009

מקור הביטוי משנת טיכו / מימי טיכו

ד"ר טיכו, רופא העיניים האגדי / זאב ולק

ד"ר טיכו, שעלה לירושלים כציוני בשנת 1912, עסק ברפואת עיניים קרוב ליובל שנים. הוא הקים בית חולים פרטי, וטיפל  במהלך השנים בכ-100,000 חולים. בידיו האמונות בצע כ-22,000 ניתוחים ובכך הציל את ראייתם של המונים. בזכותו הצטמצמה מאד מחלת הגרענת, שפגעה תחילה בכל אדם שלישי בעיר.

ד"ר טיכו הפך לשם-דבר בהווי הארץ-ישראלי וסביבו התהלכו הרבה סיפורים. השחקן שייקה אופיר הנציח אותו במערכון "מקרה עין", בו הוא מתאר איך העין של ציונה התקלקלה וכיצד ד"ר טיכו תיקן אותה...

המושג "מימי טיכו" בא לציין משהו ישן נושן.  טוענים כי הוא נולד ממעשה שהיה:

ד"ר טיכו קיבל תרומה של הרבה זוגות משקפיים, על-מנת לחלקם לנצרכים. ואמנם כך עשה, אלא שכמה זוגות נשארו אצלו ללא דורש. אחרי שנים רבות נמצאו הזוגות הללו, אך כשביקשו לחלק גם אותם לעניי ירושלים התברר כי הם כבר אינם תקינים כי הם מאד מאד ישנים, עוד  מימי טיכו.

בני הזוג טיכו לא זכו לילדים, שינציחו את שמם לאחר מותם, אך מעשיהם הנאצלים למען האנושות הם המנציחים את שמם הטוב לדורות הבאים.

(עפ"י נסים לוי, "פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל 1948-179

9", עמ' 142-144. ועוד).

המספר שנכתב על הרצפה – יעילות בעבודה

'לי אייקוקה', מנכ"ל קרייזלר בעבר, חזר ושנה למכריו את המעשה על בעל מפעל לייצור תנורים תעשייתיים שלא היה מרוצה מקצב הייצור של עובדיו. למען האמת, הם עבדו בעצלתיים והשתמטו מן העבודה תדירות, ובעל המפעל החליט לשים קץ לכך.

בסיום אחת המשמרות נכנס ה"בוס" למפעל ושאל את העובדים:

"כמה תנורים ייצרתם במשמרתכם?"

"ששה תנורים", השיב מנהל המשמרת.

בלא אומר ודברים שלף ה"בוס" אבן גיר מכיסו, וצייר ספרה " 6" גדולה ובולטת על רצפת המפעל והסתלק.

לאחר דקות אחדות נכנסו פועלי המשמרת הבאה ושמעו מפי חבריהם במשמרת

היוצאת, שבעל המפעל בכבודו ובעצמו כתב על הרצפה את מספר התנורים שהם ייצרו במשמרתם.
חברי המשמרת הנכנסת הנהנו בראשם במרץ. חדורי תחושת ניצחון הם סיימו את המשמרת בייצור של שבעה תנורים והחליפו את הספרה שש בספרה שבע.

לאחר חודשיים ימים, ייצרה כל משמרת 32 תנורים! התחרות עשתה את שלה. ה"בוס" הפיקח הצליח לשלוט היטב ברגשותיהם של עובדיו ולהפוך את עבודתם למשימה בה הכבוד וההצלחה מעורים כאחד.

מתוך: מאורות הדף היומי, גליון מספר 535.

 

יום חמישי, 20 באוגוסט 2009

"מה שלום האוטובוס שלך?"

מי שלא ישים לב להבדלים במשמעות של מילים בספרדית בין מדינה למדינה, עלול למצוא את עצמו שואל את השאלה הזאת את אחד המקומיים. למרות שהוא בסך הכל רצה לדעת מה שלום התינוק שלו.

המילה ל"אוטובוס" היא:
בספרד: autobus
במקסיקו: camion
בפוארטו ריקו וברפובליקה הדומיניקנית: guagua

בצ'ילה המשמעות של המילה guagua היא "תינוק".

לכן אם תשאל מישהו עם תינוק/ת בפוארטו ריקו
¿Como es tu guagua ?

הוא יחשוב שאתה שואל מה שלום האוטובוס שלו...

מכירים עוד הבדלים משעשעים ? כתבו לנו עליהם...

 

המלצות נוספות מאת: outbrain