היה בדואי אחד שהיה לו הכל. היו לו גמלים, היו לו סוסים , היו לו סייחים, היו לו אוהלים, היו לו נשים, כל דבר שבעולם.
יום אחד הוא קם בבוקר ואמר לעצמו שיש לו הכל אבל אין לו משהו חשוב. החליט שהיום הוא הולך לעיר הגדולה כדי לקנות משהו חשוב באמת. לקח את הגמל, שם עליו ארגז מלא בדינרים, דולרים, אבנים טובות ושרשראות זהב, לבש את הז'קט והשרוואל החדשים ויצא למסע אל עבר העיר הגדולה.
כשהוא הגיע לשער העיר הוא הכניס לכיס שלו כמה שיותר דולרים, פשוט מילא את הכיסים בכל טוב, שם את הארגז שנשאר עדיין מלא בתכשיטים מתחת לאוכף הגמל וכיסה אותו במעיל כדי שאף אחד לא יראה. אחר כך הוא נכנס לעיר הגדולה והתחיל להסתכל בחלונות הראווה של הרחוב המרכזי, אבל גילה שהכל יש לו וכבר עוד מעט נהיה לילה.
הוא התחיל לחפש את הדרך חזרה אל הגמל כדי להגיע למאהל שלו לפני שיחשיך. אבל אז הוא מצא סמטה קטנה עם חנות נסתרת שבה יש מדף אחד ועליו מוצר אחד - עין גדולה. הוא אמר לעצמו: "וואללה, זה אין לי". נכנס לחנות וביקש לקנות את העין והמוכר הגמד אומר לו שהעין הזאת במשקל. הוא לוקח את המשקל, שם עליו את העין. המשקל עולה והגמד אומר לו שיתחיל לשים בצד השני כסף ומה שיוריד את העין זה הסכום שהוא ייקח ממנו עבור העין.
הבדואי מוציא חופן גדול של דולרים, שם אותו על המשקל, ושום דבר. לוקח מהכיס השני את האבנים היקרות ושם על המשקל ושום דבר לא זז. מוציא את האבנים הגדולות ועדיין אין תזוזה. הוא אומר למוכר שיחכה רגע, רץ החוצה אל הגמל שלו, מוציא את הארגז וחוזר לחנות. בא לשים את הארגז על המשקל ואז הוא קולט שיש בדואי זקן שמסתכל עליו.
"מה אתה עושה?" - שואל אותו הבדואי הזקן, והוא ענה לו שהוא מנסה לקנות עין והמשקל לא זז, אבל הוא בטוח שעכשיו, אחרי שהוא ישים את הארגז הזה המשקל יזוז גם יזוז.
הבדואי הזקן מבקש ממנו ללכת אחורה, לשים את הארגז בצד. הוא מוציא מהכיס מטפחת, שם אותה על הצד השני של המשקל כך שתכסה את מה שכבר יש שם ואיך שהוא שם אותה, העין יורדת.
הבדואי הצעיר נפעם, אומר לו: "איך עשית את זה? אני שמתי את כל מה שיש לי וזה לא ירד ואתה שמת את המטפחת וכבר זה ירד".
הבדואי הזקן מסתכל עליו אומר לו: "חביבי , אתה לא יודע? העין, כמה שהיא רואה יותר, ככה היא רוצה יותר"
ותחשבו על זה....
http://groups.google.com/group/hebmail/browse_thread/thread/dba89adbe3a3e5aa
